מדרש שמואל ה׳Midrash Shmuel 5
א׳לפנים הארץ יסדת ומעשה ידך שמים (תהלים ק"ב כ"ו). בית שמאי ובית הלל, בית הלל אומרים הארץ נבראת תחלה ואחר כך נבראו שמים, ובית שמאי אומרים שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, אלו מביאין טעם לדבריהם, [ואלו מביאין טעם לדבריהם], על דעתהון דבית הלל דאינון אמרין הארץ נבראת תחלה ואחר כך נבראו שמים, [משל] למלך שבנה לו פלטין, משבנה את התחתונים [אח"כ] בנה את העליונים, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים (בראשית ב' ד'). על דעתהון דבית שמאי דאינון אמרין שמים נבראו תחלה ואח"כ נבראת הארץ, [משל] למלך שעשה לו כסא משעשאו עשה אפופוריא שלו, [כך אמר הקדוש ברוך הוא] השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעי' ס"ו א'), אמר רבי יוסי בר רבי חנינה קרייה מסייע לבית שמאי, אמר רבי חנינה כל מקום שהמקרא מסייע לדברי בית שמאי משם דבית הלל מסלקין אותם, בראשית ברא אלהים וגו' והארץ היתה, הארץ כבר היתה, רבי יוחנן בשם חכמים לברייה שמים קדמו, לשכלול הארץ קדמה, אמר רבי תנחומא אנא אימא טעמא, לברייה שמים קדמו, בראשית ברא אלהים וגו', לשכלול הארץ קדמה, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, אמר רבי שמעון בן יוחי תמיה אנא היאך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריאת שמים וארץ, [אלא אני אומר] שהשמים והארץ לא נבראו אלא כלפס וככסויה, שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו (ישעי' מ"ח י"ג), אמר רבי אלעזר ברבי שמעון אם כדעת שאמר אבא פעמים שהוא מקדים שמים לארץ, ופעמים שהוא מקדים ארץ לשמים, בכל מקום הוא מקדים שמים לארץ, ובמקום אחד הוא אומר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים (בראשית ב' ד'), מגיד ששניהן שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים משה לאהרן, ובמקום אחד הוא אומר הוא אהרן ומשה (שמות ו' כ"ו), מגיד ששניהן שקולין זה כזה, בכל מקום הוא מקדים אברהם ליצחק ויצחק ליעקב, ובמקום אחד הוא אומר וזכרתי את בריתי יעקב וגו' (ויקרא כ"ו מ"ב), מגיד ששלשתן שקולין זה כזה. המה יאבדו ואתה תעמוד וכלם כבגד יבלו (תהלים ק"ב כ"ז), אמר רבי אבא בר כהנא הינון בלין ואת לא בלי, אין קדוש כה' כי אין בלתך (שמואל א' ב' ב'), כי אין בלותיך.
1
ב׳ראשו כתם פז וגו' (שה"ש ה' י"א). ראשו זו תורה, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו וגו' (משלי ח' כ"ב). כתם פז. אלו דברי תורה, שנאמר הנחמדים מזהב ומפז רב (תהלים י"ט י"א), דברים שנבראו מבראשית חרותים בכתם פז, דאמר רבי חוניא בשם רבי שמעון בן לקיש שני אלפים שנה קדמה תורה לברייתו של עולם, ומה טעמיה ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום (משלי ח' ל'), ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור (תהלים צ' ד'). קוצותיו. זה הסרגול. שחורות כעורב. אלו אותיות, רבי אליעזר ורבי יהושע במי הם מתקיימות, במי שהוא משחיר ומעריב בהן, פרנסה מנין, מי (הכין) [יכין] לעורב צידו (איוב ל"ח מ"א), אמר רבי שמואל בר אימי דברי תורה צריכין השחרה [והערבה], אמר רבי שמואל בר אימי תדע לך שהוא כן, שהרי אליהו זכור לטוב על ידי שהשחיר והעריב בהן, לא כבר זמנו לו עורבים לחם ובשר, דכתיב והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב (מלכים א' י"ז ו'), אמר רבי [שמואל בר] אימי דברי תורה צריכין השחרה [והערבה], פרנסה מנין, מי יכין לעורב צידו, אם אין אדם נעשה אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב, אינו זכאי לדברי תורה. רב אסי הוה ליה עסקא וחמא חד עורב עבד קן עבד ביעין עבד אפרוחים נסיב יתהון ויהב יתהון בחדא קדר שע באפיהון תלתא יומין, [בתר תלתא יומין] פתח באפיהון למידע מה אינון עבדין, אשכח יתהון דעבדין צואה ועבדת צואתהון יתושין, והוון פרחין ואינון אכלין, וקרא עליהון הדין פסוקא מי יכין לעורב צידו וגו'. אמר רבי יוחנן אין גרונה של תורה אלא בלילה, דכתיב קומי רני בלילה (איכה ב' י"ט). רבי שמעון בן לקיש אמר ביום ובלילה, דכתיב והגית בו יומם ולילה (יהושע א' ח'). רבי שמעון בן לקיש הוה פשיט קרייא, וכד הוה מטי להדין פסוקא ותקם בעוד לילה (משלי ל"א ט"ו), הוה אמר יפה למדני רבי יוחנן חזר ואמר אתון חמיין אולפני נהיר באפי למה דהוא [דלילה] ודיממא.
2
ג׳רבי חנן פתר לה בתלילות זו של עפר, [מי שהוא טפש אומר מי יכול לקצות את זו], מי שהוא פקח מהו אומר, הרי אני קוצה שתי משפלות היום ושתי משפלות למחר, עד שאני קוצה את כולה, [כך] מי שהוא טפש אומר מי יכול לעמוד ללמוד כל התורה, נזיקין תלתין פרקי, כלים תלתין פרקי, מי שהוא פקח מהו אומר (אחרים לא למדו תורה) הרני למד שתי הלכות היום ושתי הלכות למחר עד שאני למד תורה כולה, אמר רבי יוחנן ראמות לאויל חכמות (משלי כ"ד ז'), אמר רבי יניי לככר נקוב ותלוי באוירו של בית, מי שהוא טפש אומר איך אני נוטלו, פקח מהו אומר לא אחר תלאו, הריני מביא שתי קנים ומספקן זה בזה ומורידו, כך מי שהוא טפש מהו אומר מי יכול ללמוד תורה שבלבו של חכם, מי שהוא פקח מהו אומר, והוא לא מאחר למד, הריני לומד שתי הלכות היום ושתי הלכות למחר עד שאני לומד כמוהו. (ואמר) [אמר] רבי לוי לקרסטל נקוב ושכרו הבעלים פועלים למלאתו, מי שהוא טפש מהו אומר, מה אני מועיל שאני מכניס בזו ומוציא בזו, מי שהוא פקח מהו אומר, לא שכר כל חבית וחבית אני נוטל, כך מי שהוא טפש מהו אומר, מה אני מועיל שאני למד תורה ומשכחה, מי שהוא פקח מהו אומר, לא שכר יגיעה הקב"ה נותן, אמר ר' זעירא אפי' דברים שאתה רואה אותן קוצים בתורה תל תלתלים תלים הן, ויכולים הם מחריבין את העולם ולעשות אותו תל, הה"ד והיתה תל עולם (דברים י"ג י"ז).
3
ד׳כתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו' ד'). אם אתה עושה דלי"ת רי"ש מחריב את העולם, כתיב כי לא תשתחוה לאל אחר (שמות ל"ד י"ד), אם אתה עושה את רי"ש דל"ת מחריב את העולם, ולא תחללו את שם קדשי (ויקרא כ"ב ל"ב), אם אתה עושה חי"ת ה"א מחריב את העולם, כתיב כל הנשמה תהלל יה הללויה (תהלים ק"נ ו'), אם אתה עושה את ה"א חי"ת מחריב את העולם, כתיב כחשו בה' (ירמי' ה' י"ב), אם אתה עושה את בי"ת כ"ף מחריב את העולם, כתיב אין קדוש כה' (שמואל א' ב' ב'), אם אתה עושה את כ"ף בי"ת מחריב את העולם, כי אין בלתך (שם שם), כי אין בלותיך.
4
ה׳רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי אומר אהה ה' אלהים הנה אתה עשית וגו' [לא יפלא ממך כל דבר] (ירמי' ל"ב י"ז), רבי ברכיה בשם רבי יצחק אמר ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך [ועבדהו] בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין (דה"א כ"ח ט'), קודם עד שלא נוצר יציר מחשבתו גלויה (לפניך) [לפניו]. רבי יודן בשם רבי יצחק קודם שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם גלויה לפניך, רבי יודן בשם רבי ירמיה כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעתה כולה (תהלים קל"ט ד'), קודם שלא יירש לשוני דבור הן ה' ידעתה כולה, (אין קדוש כה' כי אין בלתך, כי אין בלותיך).
5
ו׳ואין צור כאלהינו (שמואל א' ב' ב'), בשר ודם אינו יכול לצור צורה בתוך צורה והקדוש ברוך הוא צר את האדם במעי אמו, בשר ודם אינו יכול לצור צורה בתוך המים, והקדוש ברוך הוא צר צורה במים, ויאמר אלהים ישרצו המים (בראשית א' כ'), בשר ודם צריך כמה סמנין, והקדוש ברוך הוא צר את האדם מסם אחד, הגלגל הזה של עין שחור והקיפו לבן והשינים לבנות והקיפן אדום, בשר ודם צר צורה, צורתו מבלה אותו, והקדוש ברוך הוא מבלה את צורתו, אין קדוש כה' כי אין בלתך, כי אין בלותיך, בשר ודם צר צורה והוא נותן פפוסיא לתוך סמניו, והקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא וכל דרכי הסכנת (תהלים קל"ט ג'), בשר ודם צר צורה ואינה זזה ממקומה, והקב"ה צר את האדם והוא מהלך מסוף העולם ועד סופו, בשר ודם צר צורה ואינה רואה ולא שומעת, והקדוש ברוך הוא צר את האדם והוא רואה והוא שומע, בשר ודם צר צורה ואינו יכול לעשותה באפלה, והקדוש ברוך הוא צר צורה באפלה, אשר עושיתי בסתר וגו' (שם קל"ט ט"ו), בשר ודם צר צורה ואינו יכול לעשות לה אחוריים, והקדוש ברוך הוא צר צורה ועשה לה אחוריים, אחור וקדם צרתני (שם שם ה'), בשר ודם צר צורה ואינו יכול לעשות לה קרבים, והקדוש ברוך הוא צר צורה ועשה לה קרבים, וכל קרבי את שם קדשו (שם ק"ג א'), שמואל בר אבא בשם רבי יוחנן שני דברים אין מכשף יכול לעשותן, ולא צייר יכול לעשותן, ושניהם מקלסין להקדוש ברוך הוא, ואלו הן הנפש והקרבים, היא שדוד אמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו (שם שם), בשר ודם צר צורה ואין צורתו מקלסתו, והקדוש ברוך הוא צורתו מקלסתו, כל הנשמה תהלל יה וגו' (שם ק"נ ו'), רבי כריספא בשם רבי יוחנן בשר ודם כשהוא בא לצור צורה מתחיל מראשה ומאזניה או מאחד מכל אבריה עד שהוא גומרה, אבל הקב"ה צר את האדם כולו כאחת, שנאמר כי יוצר הכל הוא (ירמיה י' ט"ז), הוי ואין צור כאלהינו, ואין צייר כאלהינו.
6
ז׳אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה (שמואל א' ב' ג'), מדבר בנבוכדנצר, ענה ואמר הא אנא חזי גוברין ארבעה וגו' דמי לבר אלהין (דניאל ג' כ"ה), רבי פנחס בשם רבי ראובן באותה שעה ירד מלאך מן השמים וסטרו, אמר לו רשע ליחה סרוחה חזור מדבריך וכי יש לו בן, מיד ענה ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח [מלאכה (שם שם כ"ח), די שלח] בריה אינו כתוב כאן, אלא די שלח מלאכיה, אמר רבי ראובן אפיריטוס משלו היה.
7
ח׳יצא עתק מפיכם, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי דבריכם סותרין את דבריכם, היך מה דאת אמר ויעתק משם ההרה (בראשית י"ב ח'), הפה שאמר וגם את ישראל לא אשלח (שמות ה' ב'), הוא הפה שאמר אנכי אשלח אתכם (ואת טפכם) (שם ח' כ"ד), הפה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו (שם ה' ב'), הוא הפה שאמר ויאמר מצרים אנוסה וגו' (שם י"ד כ"ה), הפה שאמר לא ידעתי את ה' (שם ה' ב'), הוא הפה שאמר ה' הצדיק וגו' (שם ט' כ"ז).
8
ט׳כי אל דעות ה' (שמואל א' ב' ג'), אמר רבי תמיה אני היאך בטלו חונן הדעת בשבת, שאם אין באדם דעת היאך הוא מתפלל, אמר רבי פנחס גדולה היא הדעה שהיא ממוצעת בין שתי אזכרות, אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא (משלי ב' ה'), ואומר כי אל דעות ה', אמר רבי אלעזר גדולה דעה שהיא שקולה כנגד בית המקדש, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך (שמות ט"ו י"ז), ורבנין אמרין כל מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו, ומה טעמיה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו וגו' (ישעי' כ"ז י"א).
9
י׳ולו נתכנו עלילות (שמואל א' ב' ג'), אין אנו יודעין אם לו נתכנו עלילות, אם עלילות שאינן מכוונות לו תלמוד לומר יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו (תהלים ק"ג ז'). קשת גבורים חתים וגו', איתברת קשתהון דגיבריא ותשישיא אחסינו חיליהון. שבעים בלחם נשכרו. זו פנינה שהיתה שבעה בבנים ונשתכרה. (אלא) ורעבים חדלו, חנה שהיתה רעבה מבנים חדלה, הא כיצד רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר בני בנים כבנים, רבי נחמיה אומר היה לפנינה עשרה בנים, היתה חנה יולדת אחד, ופנינה קוברת שנים, חנה יולדת שנים ופנינה קוברת ארבעה, שלשה ופנינה קוברת ששה, ארבעה ופנינה קוברת שמונה, כיון שעברה חמישי, באתה פנינה ונשתטחה על רגליה, אמרה לה בבקשה ממך התפללי על שנים ויחיו, התפללה עליהן והיו נקראין על שמה.
10
י״ארבי אלעזר בר רבי יוסי פתר קריה באמהות, שבעים בלחם נשכרו לאה שהיתה שבעה בבנים נשכרה, (אלא) ורעבים חדלו, רחל שהיתה רעבה לבנים חדלה, עד עקרה ילדה שבעה, (לא) לאה שהיתה עקורה מבית ולדה, ילדה שבעה (אלא) ורבת בנים אמללה, רחל שהיתה ראויה להעמיד רובן של שבטים אמללה (מי עשה כן).
11
י״בה' ממית ומחיה ה' מוריד שאול ויעל (שמואל א' ב' ו'), תמן תנינן עדת קרח אינה עתידה לעלות, שנאמר (במדבר ט"ז ל"ג) ותכס עליהם הארץ (וגו') [בעולם הזה, ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא], דברי רבי עקיבה, ר' אלעזר אומר עליהם הוא אומר ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל, רבי ברכיה בשם רבי חלבו אף שמותן אבדו מתחת (טופסיהון) [טומוסיהן], רבי יהושע בן לוי בשם רבי אמר כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת עד שעמדה חנה והתפללה עליהם ה' ממית ומחיה וגו'.
12
י״גה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם (שמואל א' ב' ז'), מטרונא שאלה לרבי יוסי [בן חלפתא] אמרה ליה לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, אמר לה לששת ימים, דכתיב כי ששת ימים עשה ה' את השמים (שמות ל"א י"ז), אמרה לו מתמן ולהבא מה יתיב עביד, בטל הוא, אמר לה חס ושלום לית הוא בטל, אלא יושב ומזוג זווגין, אמרה ליה אף אנא אעביד כן (גזרה ואמרה פלן ישא פלנית ופלנית תנשא לפלן, אמרה ליה) אם כן הוא, אית לי אלף עבדין ואמהין, לשעה זעירא אנא יכילנא מזדווגא יתהון, אזלא לביתה ואקמתון שורין שורין, וגזרת פלנית ישא פלן ופלנית תנשא לפלן, קרצת בצפרא ואשכחת יתהון, מנהון מחטטין, מנהון מסמיין, מנהון תבירין, חזרת לגבי רבי יוסי ואמרת ליה כל מה דאמרת טבאות אמרת, לא יכילית קיימא על מלתי טובכון, מאן הוא אלהכון, אמר לה ולא כבר אמרתי ליך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף, הדא הוא דכתיב אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (תהלים ס"ח ז'), כמוציא אסירים בכושרות, אמר רבי ברכיה כלשון הזה השיבה, הקב"ה יושב ועושה סולמות, מעלה לזה ומוריד לזה, משפיל לזה ומרים לזה, הדא הוא דכתיב ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם.
13
י״דמקים מעפר דל, זה יוסף, מאשפות ירים אביון, וישלח פרעה ויקרא את יוסף וגו' (בראשית מ"א י"ד). להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחילם, ויוסף הוא השליט על הארץ (שם מ"ב ו'). דבר אחר מקים מעפר דל, זה דניאל מאשפות ירים אביון, והוסק דניאל מן גובא (דניאל ו' כ"ד), להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחילם, והכריזו עלוהי די להוי שליט תלתא במלכותא (שם ה' כ"ט).
14
ט״וכי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל (שמואל א' ב' ח'), תני רבי שמעון בן יוחי כל זמן שישראל עשוין אגודה אחת מלמטן, כביכול מלכות שמים במקומה, (ואלין) [ואית להו] חמשה קריין, הבונה בשמים מעלותיו (עמוס ט' ו'), אימת ואגדתו על ארץ יסדה (שם שם), ויהי בישורון מלך (דברים ל"ג ה'), אימתי בהתאסף ראשי עם (שם שם), רוכב שמים בעזרך (דברים ל"ג כ"ו), אימתי ובגאותו שחקים (שם שם), אשריך ישראל מי כמוך וגו', (שם שם כ"ט), והדין אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים (תהלים קכ"ג א'), שאלולי אני כביכול וכו'.
15
ט״זרגלי חסידיו ישמור (שמואל א' ב' ט'), חסידו כתיב. דבר אחר רגלי חסידיו ישמור, זה יוסף. ורשעים בחשך ידמו, זו אשתו של פוטיפר, כי לא בכח יגבר איש, דתנינן אי זהו גבור הכובש את יצרו. ותשב באיתן קשתו, אמר רבי שמואל בר נחמן נמתחה הקשת וחזרה, הדא הוא דכתיב ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו (בראשית מ"ט כ"ד), אמר רבי יצחק נתפזר זרעו ויצא בדרך צפרניו. מידי אביר יעקב, ר' הונא בשם ר' מתנה איקונין של אביו ראה וצנן דמו, ר' מנחמא בשם ר' אבין איקונין של אמו ראה וצנן דמו, משם רועה אבן ישראל.
16
י״זה' יחתו מריביו (שמואל א' ב' י'), מריבו כתיב, אמר רבי אבא בר כהנא אין חד הוא יפיל ואין תרין אינון יפלון, עליו בשמים ירעם, עלו כתיב, אמר רבי אבא בר כהנא אמר הקדוש ברוך הוא אם עולים הם לשמים משם אני מרעים בקולי ומורידם. ה' ידין אפסי ארץ, אמר רבי אבא בר כהנא אלין אינון אומי עלמא דבריהון פסיק מן בריהון ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו, עשר קרנות הן, היך קדמייהו, כולם היו ניתנות בראשן של ישראל, וכיון שחטאו ישראל נטלו מהם ונתנו לאומות העולם, הדא הוא דכתיב גדע בחרי אף כל קרן ישראל (איכה ב' ג'), ואומר ועל קרנייא עשר די בראשו וגו' (דניאל ז'), וכשיעשו ישראל תשובה הקדוש ברוך הוא מחזירן למקומן, הדא הוא דכתיב (וקרני) [וכל קרני] רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תהלים ע"ה י"א), ותרוממנה אותו הקרנות שגדע צדיקו של עולם, ואימתי הקדוש ברוך הוא מחזירן למקומן, לכשירומם קרנו של מלך המשיח, [דכתיב] ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו.
17