מדרש תנחומא, תרומהMidrash Tanchuma, Terumah

א׳‎יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנּוּ, מוֹתַר תְּרוּמָה מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מוֹתַר תְּרוּמָה רִקּוּעֵי זָהָב הָיוּ עוֹשִׂין מֵהֶן צִפּוּי לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (שופטים ד, ב). אַתְּ מוֹצֵא שְׁתֵּי תְּרוּמוֹת בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַחַת לַמִּשְׁכָּן וְאַחַת לַכֹּהֲנִים. תְּרוּמַת כֹּהֲנִים, עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה, מֻתָּר לֶאֱכֹל עַל קִבְרוֹ תְּרוּמָה.

ב׳אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: רְאֵה מַה כְּתִיב: כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי (יחזקאל כב, כו). לָמָּה? בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ (יחזקאל כב, כו). כֵּיוָן שֶׁאֵין בֶּן תּוֹרָה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר. וְאוֹמֵר: קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ (יחזקאל כב, ח). לָמָּה מְבַזֶה אֶת הַקֳּדָשִׁים? שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר שַׁבָּת. רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה תְּרוּמַת כֹּהֲנִים שֶׁנִּתְּנָה לְכֹהֲנִים בְּנֵי תּוֹרָה, אֲבָל תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, קְרָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה.

ג׳‎וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (משלי ד, ב). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי פְרַקְמָטוֹטִין עוֹמְדִין זֶה עִם זֶה, אֶחָד בְּיָדוֹ מְטַכְסָא וְאֶחָד בְּיָדוֹ פִּלְפְּלִין. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: בֹּא וְנַחֲלִיף בֵּינִי וּבֵינֶךָ. נָטַל זֶה אֶת הַפִּלְפְּלִין, וְזֶה הַמְּטַכְסָא. מַה שֶּׁבְּיַד זֶה אֵין בְּיַד זֶה, וּמַה שֶּׁבְּיַד זֶה אֵין בְּיַד זֶה. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, זֶה שׁוֹנֶה סֵדֶר זְרָעִים וְזֶה שׁוֹנֶה סֵדֶר מוֹעֵד, הִשְׁנוּ זֶה לָזֶה, נִמְצָא בְּיַד זֶה שְׁנַיִם וּבְיַד זֶה שְׁנַיִם, יֵשׁ פְּרַקְמַטְיָא יָפָה מִזּוֹ. הֱוֵי: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם.

ד׳מַעֲשֶׂה בְּחָבֵר אֶחָד שֶׁהָיָה בִּסְפִינָה עִם פְּרַקְמָטוֹטִין הַרְבֵּה, הָיוּ אוֹמְרִים לְאוֹתוֹ חָבֵר הֵיכָן פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלָּךְ? הָיָה אוֹמֵר לָהֶם: פְּרַקְמַטְיָא שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם. בָּדְקוּ בַּסְּפִינָה לֹא מָצְאוּ לוֹ כְּלוּם, הִתְחִילוּ שׂוֹחֲקִים עָלָיו. נָפְלוּ עֲלֵיהֶם לִסְטִים בַּיָּם, שָׁלְלוּ וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בַּסְּפִינָה. יָצְאוּ לַיַּבָּשָׁה וְנִכְנְסוּ לַמְּדִינָה, לֹא הָיָה לָהֶם לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא כְּסוּת לִלְבֹּשׁ. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ חָבֵר? נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ יָשַׁב וְדָרַשׁ. עָמְדוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה כְּשֶׁרָאוּ שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה מְרֻבֶּה, נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל וְעָשׂוּ לוֹ פְּסִיקָתוֹ כַּהֹגֶן וְכָרָאוּי בִּגְדֻלָּה וּבְכָבוֹד. הִתְחִילוּ גְּדוֹלֵי הַקָּהָל לֵילֵךְ מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ וּלְלַוּוֹת אוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאוּ הַפְּרַקְמָטוֹטִין כָּךְ, בָּאוּ אֶצְלוֹ וּפִיְּסוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ טוֹבָה וְלַמֵּד עָלֵינוּ זְכוּת לִפְנֵי בְּנֵי הָעִיר, שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מֶה הָיִינוּ וּמָה אִבַּדְנוּ בַּסְּפִינָה. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד, דַּבֵּר לָהֶם אֲפִלּוּ עַל הַפְּרוּסָה שֶׁיִּנָּתֵן לְתוֹךְ פִּינוּ וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת בָּרָעָב. אָמַר לָהֶם: הֲלֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, שֶׁפְּרַקְמַטְיָא שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּכֶם, שֶׁלָּכֶם אָבַד וְשֶׁלִּי קַיֶּמֶת. הֱוֵי: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם.

ה׳‎וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ (מלאכי א, ב). וּכְתִיב: וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי (מלאכי א, ג). מַעֲשֶׂה בְּטוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס שֶׁשָּׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אָמַר לוֹ: לָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָנוּ, שֶׁכָּתַב וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי? אָמַר לוֹ: לְמָחָר אֲנִי מְשִׁיבֶךָ. לְמָחָר אָמַר לוֹ: רַבִּי עֲקִיבָא: מֶה חָלַמְתָּ זֶה הַלַּיְלָה וּמָה רָאִיתָ? אָמַר לוֹ: בַּחֲלוֹמִי הָיָה לִי הַלַּיְלָה שְׁנֵי כְּלָבִים, אֶחָד שְׁמוֹ רוֹפוֹס וְאֶחָד שְׁמוֹ רוֹפִינָא. מִיָּד כָּעַס, אָמַר לוֹ: לֹא קָרָאתָ שֵׁם כְּלָבֶיךָ אֶלָּא עַל שְׁמִי וְעַל שֵׁם אִשְׁתִּי, נִתְחַיַּבְתָּ הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וּמַה בֵּינְךָ לְבֵינֵיהֶם. אַתָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְהֵן אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, אַתָּה פָּרֶה וְרָבֶה וְהֵן פָּרִין וְרָבִין, אַתָּה מֵת וְהֵן מֵתִים. וְעַל שֶׁקָּרָאתִי שְׁמָם כְּשִׁמְךָ, כָּעַסְתָּ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, מֵמִית וּמְחַיֶּה, אַתָּה נוֹטֵל עֵץ וְקוֹרֵא אוֹתוֹ אֱלֹהִים כִּשְׁמוֹ, לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּהֵא שׂוֹנֵא לָכֶם. הֱוֵי: וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי.

ו׳כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (משלי ד, ב) בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שֶׁהוּא לֹוֶה מִן אֲחֵרִים לוֹקֵחַ סְחוֹרָה יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מַפְסִיד. אֲבָל סְחוֹרָה שֶׁל תּוֹרָה אֵינוֹ כֵן. לָמַד אָדָם מִכָּאן פֶּרֶק אֶחָד וּמִכָּאן פֶּרֶק אַחֵר, מִכָּאן מַסֶּכֶת אַחַת וּמִכָּאן מַסֶּכֶת אַחֶרֶת, וְהוּא מִשְׂתַּכֵּר בָּהֶם, הֱוֵי, כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם. דָּבָר אַחֵר, כִּי לֶקַח טוֹב, לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא וְהוּא מִשְׂתַּכֵּר, פְּעָמִים שֶׁעוֹמֵד בְּיָדוֹ פְּעָמִים אֵינוֹ עוֹמֵד, אֲבָל הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, הֱוֵי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם לָכֶם.

ז׳אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הַתּוֹרָה שֶׁלִּי וּנְטַלְתֶּם אוֹתָהּ, קְחוּ אוֹתִי עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ. וְאִם תָּרְמוּ, אֵין תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. אֵלּוּ הֵן, חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְהַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְנָכְרִי שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ, אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וְכֻלָּן מִן הַפָּסוּק הַזֶּה. חֵרֵשׁ, דִּכְתִיב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָצָא חֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר. וְהַשּׁוֹטֶה, דִּכְתִיב: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, יָצָא שׁוֹטֶה שֶׁאֵין לִבּוֹ נוֹדְבוֹ. וְהַקָּטָן, דִּכְתִיב: מֵאֵת כָּל אִישׁ יָצָא קָטָן שֶׁאֵינוֹ אִישׁ, הַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ דִּכְתִיב מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ, תִּקְחוּ מִשֶּׁלָכֶם. וְנָכְרִי שֶׁתָּרַם אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּתוֹ, דִּכְתִיב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יָצָא נָכְרִי שֶׁאֵינוֹ יִשְׂרָאֵל.

ח׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. כָּל דָּבָר שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה לִי, יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. כֵּיצַד, וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ (ויקרא כה, כג), לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר (במדבר ג, יג), בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם (במדבר ח, יד), לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.

ט׳‎דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. כָּל דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לִי, יֵשׁ בָּהּ בְּרָכָה. וְהַתְּרוּמָה יֵשׁ בָּהּ בְּרָכָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רְאֵה מַה כְּתִיב: וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר (שמות לו, ג). מַהוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. לִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ אֶת כָּל נִדְבוֹת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּרָכָה בְּנִדְבוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִקְחוּ לִי. וְיִקְחוּ לִי. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם קְחוּ לִי תְּרוּמָה תִּהְיוּ מְלַגְלְגִין בַּתְּרוּמָה וְתֹאמְרוּ לֹא כֹּהֵן הוּא שֶׁהוּא אוֹכְלָהּ, שֶׁאִם אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶחָד מִמֵּאָה, יְהֵא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ גּוֹזֵל אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט אֶלָּא לִי, שֶׁכֵּן כְּתִיב וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, וּכְתִיב תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.

י׳וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אֵינִי מַטְרִיחַ עַל הָאֻמּוֹת, אֶלָּא עֲלֵיכֶם בִּלְבַד. רְאֵה מַה כְּתִיב: הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ (חבקוק ב, ד), זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. כֵּיצַד, הִמְלִיךְ אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ (חבקוק ב, ד). וְהָיָה מַבִּיט בְּעַצְמוֹ וּמִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת וְאוֹמֵר אֲנִי מֶלֶךְ, וְלֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ. לָמָּה? שֶׁהָיָה קָטָן כְּבַד, לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר.

י״אוְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. לָעוֹלָם הַבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת בְּנֵי הָאָדָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד עִם בְּנֵי אֱמוּנָתוֹ, וְצַדִּיק עִם אֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם מִן אֱמוּנִים, וַאֲנִי גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְאֵין אַתֶּם מַפְרִישִׁין לִי תְּרוּמָה. לְכָךְ כְּתִיב: וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה.

י״ב‎וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין אַתֶּם מְבִיאִין מִשֶּׁלָּכֶם, אֶלָּא מִבִּזַּת הַיָּם שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף (תהלים סח, יד). וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. תְּכֵלֶת, שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּדָם, זֵכֶר לְאוֹת שֶׁכְּבָר הִתְקִינוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם. תּוֹלַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב (ישעיה מא, יד). וְעֹרֹת אֵילִם, בִּזְכוּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים (בראשית כז, טז). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ אוֹתִי, וְאַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּתוֹךְ עֹרֹת גְּדָיֵי עִזִּים.

י״גדָּבָר אַחֵר, וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, וְעֹרֹת אֵילִם, שֶׁמֶן לַמָּאֹר וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: לֹא תִּהְיו סְבוּרִים שֶׁאַתֶּם גּוֹמְלִים עָלַי. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁהִפְרַשְׁתֶּם לִי, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם בְּמִצְרַיִם. וְאֵלּוּ הֵן: וָאַלְבֵּשֵׁךְ רִקְמָה, וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ, וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ, וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי, וָאֶעְדֵּךְ עָדִי, וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ, וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ, וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ, וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ, וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ (יחזקאל טז י, יב), וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ (יחזקאל טז, יט).

י״דהֱוֵי, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים שֶׁהִפְרַשְׁתֶּם לִי, וַאֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם גּוֹמְלִים עָלַי. אָמַר דָּוִד: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָּמַל עָלָי (תהלים יג, ו). וְלָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי פּוֹרֵעַ לָכֶם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָה עָשָׂר דְּבָרִים אֵלּוּ, וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן. וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן נֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה, וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר (ישעיה ד, ה-ו). אַתֶּם פּוֹרְעִים לִי, וַאֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּגוֹמְלִים עָלַי. וּכְתִיב: בַּתְרֵהּ, אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי (ישעיה ה, א). הֱוֵי, אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָמַל עָלָי.

ט״ו‎וְזֹאת הַתְּרוּמָה וְגוֹ'. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נֶחְמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חַיָּה טְהוֹרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר וְקֶרֶן אַחַת הָיָה לָהּ בְּמִצְחָהּ, וּבְעוֹרָהּ שִׁשָּׁה גְּוָנִים, וְנָטְלוּ אוֹתָהּ וְעָשׂוּ מִמֶּנָּה יְרִיעוֹת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיְתָה, וּלְשָׁעָה שֶׁנִּבְרֵאת, בָּהּ בַּשָּׁנָה נִגְנְזָה. וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, לָמָּה? דִּכְתִיב: אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִים בָּאַמָּה. מִי מֵבִיא לְךָ יְרִיעָה שֶׁל שְׁלֹשִׁים אַמָּה. אֶלָּא מַעֲשֵׂה נֵס, לְשָׁעָה שֶׁנִּבְרֵאת נִגְנְזָה.

ט״ז‎וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ וְגוֹ'. זָהָב, כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל, דִּכְתִיב בָּהּ: אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. (דניאל ב, לח). כֶּסֶף, כְּנֶגֶד מַלְכוּת מָדַי, דִּכְתִיב: וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף (אסתר ג, ט). נְחֹשֶׁת, כְּנֶגֶד מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִכֻּלָּם. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים, כְּנֶגֶד מַלְכוּת אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי (בראשית כה, כה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְגָּאוֹת וּבָאוֹת עֲלֵיכֶם, אֲנִי מַצְמִיחַ לָכֶם יְשׁוּעָה מִתּוֹךְ שִׁעְבּוּד. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, שֶׁמֶן לַמָּאוֹר, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי (תהלים קלב, יז).

י״זוְדָנִיֵּאל הָיָה רוֹאֶה אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלּוּ וּמִתְיָרֵא, וּכְתִיב: אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי אֲנָה דָנִיֵּאל בְּגוֹא נִדְנֶה וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי (דניאל ז, טו). וּמַה דָּנִיֵּאל רוֹאֶה? כֵּיוָן שֶׁרָאָה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת הַחֲלוֹם, וּבָא דָּנִיֵּאל וּפָתַר וְאָמַר לוֹ: הַצֶּלֶם שֶׁרָאִיתָ, אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא (דניאל ב, לב), חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף (דניאל ב, לב), זוֹ מַלְכוּת מָדַי, וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַע מִנָּךְ (דניאל ב, לט). וּמְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ (דניאל ב, לב). זוֹ מַלְכוּת יָוָן, וּמַלְכוּ תְלִיתָאָה אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל אַרְעָא (דניאל ב, לט). שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל (דניאל ב, לג), זוֹ מַלְכוּת רְבִיעִית הִיא מַלְכוּת אֱדוֹם, וּמַלְכוּ רְבִיעָאָה תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא יְהֵא מוֹשֵׁל בְּכָל הָאָרֶץ כַּבַּרְזֶל שֶׁהוּא מְהֻדָּק כֻּלָּהּ, וְלָמָּה מוֹשְׁלָהּ כַּבַּרְזֶל וְכַחֶרֶס. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמַּלְכוּת הַזּוֹ עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַטְבֵּעַ שֶׁל חֶרֶס. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְשְׁלָה כַּבַּרְזֶל וְכַחֶרֶס. שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַרְזֶל וּבְחֶרֶס. מָה הַבַּרְזֶל קָשֶׁה, כָּךְ הַמַּלְכוּת קָשָׁה. מָה הַחֶרֶס נוֹחַ לְהִשְׁתַּבֵּר, כָּךְ הִיא מִשְׁתַּבֶּרֶת בְּפֶתַע, וּשְׁבָרָהּ כְּשֶׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂוֹף מַיִם מִגֶּבֶא (ישעיה ל, יד).

י״חדָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִמְשְׁלָה בָּבֶל כַּחֶרֶס? שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי חֶרֶס.

י״טוְהוּא הָיָה רוֹאֶה אֶת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכֵּן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר: חָזֵהּ הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא בֶּן לָקִישׁ, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמְחָת לְצַלְמָא, לְכָל מַלְכוּת שֶׁהֵם עוֹבְדוֹת לַצֶּלֶם בְּצַלְמָוֶת. וּבִזְכוּת מָה הוּא מוֹשֵׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בָּאֶבֶן? בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְגֵעִים בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים (שמות לא, יח).

כ׳דָּבָר אַחֵר, בִּזְכוּת יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ: מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל (בראשית מט, כד). דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּאֶבֶן? לְשַׁבֵּר אֶת לֵב הָאֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם (יחזקאל לו, כו). וּמְחָת לְצַלְמָא, שֶׁהוּא מְכַלֶּה אֶת כָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וְגוֹ' (ישעיה יא, ד). וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים בְּהַשְׁקֵט וָבֶטַח בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח (יחזקאל כח, כו).

כ״א‎וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, כח). אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת הַמִּשְׁכָּן קוֹדֶמֶת לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שַׁלּוּם: אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע (משלי ה, ו), מְטֻלְטָלוֹת הֵן שְׁבִילֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ. הֱוֵי, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.

כ״במִנַּיִן? שֶׁכֵּן עָלָה מֹשֶׁה בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאַתָּה מוֹצֵא, שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְכַּפֵּר לָהֶם, וּבוֹ בַּיּוֹם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וּלְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת (שמות לח, כט), שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בְּמִקְדַּשְׁכֶם.

כ״גאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא זָהָב שֶׁבַּמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זָהָב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב וְגוֹ' (שמות לב, ג). וּלְכָךְ מִתְכַּפְּרִין בַּזָּהָב, וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיה ל, יז).

כ״ד‎וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ (מלאכי א, ב). הַפָּסוּק הַזֶּה אֲמָרוֹ מַלְאָכִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי (מלאכי ג, ח). וְהֵם מְשִׁיבִים וְאוֹמְרִים לוֹ: בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ (מלאכי ג, ח). אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: דּוֹדוֹ שֶׁל מַלְאָכִי הָיָה מוֹכִיחָן, וְהֵן מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, מַהוּ קְבַעֲנוּךָ.

כ״האָמַר רַבִּי לֵוִי: לָשׁוֹן עַרְבִי הוּא. עֲרָבִי כְּשֶׁהוּא מֵשִׂיחַ עִם חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ מָה אַתָּה גּוֹזְלֵנִי, אוֹמֵר לוֹ מָה אַתָּה קוֹבְעֵנִי. הֱוֵי, בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ. אָמַר לָהֶם: הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה, שֶׁאֵין אַתֶּם מוֹצִיאִין מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם וּתְרוּמוֹתֵיכֶם כָּרָאוּי. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. אָמְרוּ לוֹ: בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ. אָמַר לָהֶם: הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב.

כ״ובְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד בְּכוֹר וְאֶחָד פָּשׁוּט, מִי נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים, הַבְּכוֹר. וְעֵשָׂו יָצָא תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי (בראשית כה, כה). הוּא הָיָה רָאוּי לִטֹּל שְׁנֵי חֲלָקִים, וְלֹא עָשִׂיתִי כֵן, אֶלָּא יַעֲקֹב נָטַל שְׁנֵי חֲלָקִים וְעֵשָׂו חֵלֶק אֶחָד, שֶׁיַּעֲקֹב אוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֵל לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב: נִסְעָה וְנֵלְכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדָּךְ (בראשית לג, יב). אָמַר לוֹ עֵשָׂו: נְהַלֵּךְ שְׁנֵינוּ בְּיָחַד. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: טֹל עוֹלָמְךָ וַעֲבֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ, עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה (בראשית לג, יד).

כ״זאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר רַבִּי: חָזַרְתִּי עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצָאתִי שֶׁהָלַךְ יַעֲקֹב לְשֵׂעִיר. וְאֵימָתַי הוּא הוֹלֵךְ. לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן וְגוֹ' (עובדיה א, כא). לְפִיכָךְ וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא שֻׁתָּף עִם עֵשָׂו וְאוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ, ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְגוֹ' (דברים לב, יא-יב). וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ (משלי ה, יז).

כ״חאָהַבְתִּי אֶתְכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְאוּ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם. מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמִן הָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. נִמְצְאוּ כֻּלָּם מַהֲלַךְ שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה. וְטַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אֵין צָרִיךְ לְשַׁעֵר לְמַעְלָה מִטַּלְפֵי הַחַיּוֹת. וְהַכִּסֵּא לְמַעְלָה מִכֻּלָּם.

כ״טוּרְאוּ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם שֶׁהִנַּחְתִּי אֶת הַכֹּל וְאָמַרְתִּי לָכֶם, וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים, עֲשֵׂה לִי יְרִיעוֹת עִזִּים וְאָבֹא לִשְׁכֹּן אֶצְלְכֶם.

ל׳לְאֹהֶל, אֲנִי עָשִׂיתִי לָכֶם עֲנָנִים שֶׁיְּהוּ מְגִנִּים עֲלֵיכֶם כָּאֹהֶל, דִּכְתִיב: פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ (תהלים קה, לט), וְאַף אַתֶּם עֲשׂוּ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל.

ל״אאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִלּוּ הָיוּ הָאֻמּוֹת יוֹדְעִים מֶה הָיָה הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּקְדָּשׁ יָפִים לָהֶם, בְּאָהֳלִיּוֹת וְקִסְטָרִיּוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אוֹתָן לְשָׁמְרָן. לָמָּה? שֶׁעַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא וְנִכְנָס לְתוֹךְ בָּתֵּיהֶם שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהֵן נִתְרָזִין. מִנַּיִן? שֶׁכָּךְ כְּתִיב: כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי (דברים ה, כג). אַתָּה הָיִיתָ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וְחָיִיתָ, אֲבָל הָאֻמּוֹת שׁוֹמְעִים וְנִתְרָזִים בְּתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם וּמֵתִים.

ל״בוְלֹא תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה יָפֶה לָהֶם. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה הָיָה סוֹדֵר בִּתְפִלָּתוֹ וְאוֹמֵר (מלכים א ח, מא): וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי יִשְׁמְעוּן אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָא וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה, אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. (מלכים א ח, מא-מג). אֲבָל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה, וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם (מלכים א ח, לט). אִם הוּא תּוֹבֵעַ בָּנִים, וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּהְיוּ מַכְעִיסִין לְפָנֶיךָ, אַל תִּתֶּן לוֹ. וְכֵן אִם תָּבַע נְכָסִים וְאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לְבַעֵט בָּהֶן, אַל תִּתֶּן לוֹ. אֲבָל נָכְרִי, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּן וְגוֹ'. אֲבָל יִשְׂרָאֵל מַכִּירִין שִׁמְךָ וּכְבוֹדְךָ, וְאַתָּה צוֹפֶה מֵרֹאשׁ מַה יִּהְיֶה בַּסּוֹף, כִּי אַתָּה ה' כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ (יונה א, יד).

ל״גוְלֹא תֹּאמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה יָפֶה לָהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאִלּוּלֵי הֵם, לֹא הָיָה מָטָר יוֹרֵד לָעוֹלָם וְלֹא הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, שֶׁבִּזְכוּתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְרִיחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלֶעָתִיד לָבֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִים הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְדַּבֵּק עִם יִשְׂרָאֵל, וְהֵם בָּאִים לְהִדַּבֵּק בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם (זכריה ח, כג).

ל״דאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: עַד שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל תְּרוֹנוֹס שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלַיִם. מִשֶּׁנִּבְנָה, נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם וְעָמַד בְּיִשּׁוּבוֹ. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְגָד הַנָּבִיא שֶׁיֹּאמַר לְדָוִד: לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר ה', הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי (ש״‎ב ז, ה). וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: לֹא אַתָּה תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי (מלכים א ח, יט). וְאִלּוּ אַתָּה בּוֹנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו (ש״‎ב ז, י). וּנְטַעְתִּים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וּנְטַעְתִּיו לְעוֹלָם, שֶׁהָעוֹלָם יִהְיֶה מִתְבַּסֵּס.

ל״העַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל תְּרוֹנוֹס שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלַיִם, מִשֶּׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדַּשׁ נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם, אֶלָּא אַף הַמִּשְׁכָּן הָיָה יָפֶה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. לָמָּה? שֶׁעַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹמְעִין קוֹל הַדִּבּוּר וְנִתְרָזִין לְתוֹךְ אָהֳלֵיהֶם. לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן שֶׁאֶהְיֶה מְדַבֵּר עִמְּךָ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה לִשְׁכֹּן אֵצֶל בָּנַי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כָּךְ, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה מַנִּיחַ לָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד לַתַּחְתּוֹנִים, ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם (תהלים ח, ב), כָּךְ הוּא שִׁבְחֲךָ שֶׁתְּהֵא בַּשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֵּיכֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי. אָמַר חֲבַקּוּק: אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה, כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ (חבקוק ג, ג).

ל״ובַּתְּחִלָּה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וְאַחַר כָּךְ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ. אָמַר לָהֶם דָּוִד: שׂוֹחֵק הוּא עֲלֵיכֶם, הוֹדוֹ נוֹתֵן עַל הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ (תהלים קמח, יג), וְאַחַר כָּךְ עַל שָׁמַיִם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וּמָה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל זוֹ, רְאוּ מָה אֲנִי מְחַבֵּב אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁאֲנִי יוֹרֵד וְשׁוֹכֵן בְּתוֹךְ יְרִיעוֹת עִזִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים.

ל״זרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חַיָּה טְהוֹרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה בַּמִּדְבָּר וּמִמֶּנָּה עָשׂוּ יְרִיעוֹת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיְתָה וּלְשָׁעָה נִבְרֵאת וְנִגְנְזָה. תֵּדַע לְךָ, שֶׁכָּתוּב וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִים, מֵהֵיכָן אַתָּה מֵבִיא יְרִיעוֹת שֶׁל שְׁלֹשִׁים אַמָּה. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד כְּדִבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. וְלֹא תֹּאמַר בַּיְרִיעָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּקְּרָשִׁים הָיָה מַעֲשֵׂה נִסִּים. וּמֵהֵיכָן הָיוּ הַקְּרָשִׁים? יַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַע אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם. אָמַר לְבָנָיו: בָּנַי, עֲתִידִים אַתֶּם לְהִגָּאֵל. מִכָּאן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לוֹמַר לָכֶם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין, שֶׁתַּעֲשׂוּ לוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא עִמְדוּ וְנִטְעוּ אֲרָזִים מֵעַכְשָׁו, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיֹּאמַר לָכֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ אֶת הַמִּשְׁכָּן, יִהְיוּ הָאֲרָזִים מְתֻקָּנִים לָכֶם. מִיָּד עָמְדוּ וְנָטְעוּ וְעָשׂוּ כֵּן.

ל״חאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים, יָרַד בְּיַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה קָשֶׁה שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹתָן הָאֲרָזִים הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הֵיאַךְ שִׁירָה אוֹמְרִים? שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה'. וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה (שמות טו, א). וְאֵימָתַי? כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶן הַמִּשְׁכָּן. כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה עַל הַמִּשְׁכָּן, אָמַר לוֹ: וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצִי שִׁטִּים עֹמְדִים (שמות כו, טו). וְעָשִׂיתָ קְרָשִׁים לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים, אוֹתָן שֶׁהִתְקִין לָהֶן יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. עֹמְדִים, אוֹתָן שֶׁהֻעְמְדוּ קֹדֶם לָכֵן.

ל״טאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי אֲרָזִים הָיוּ, וּמִכֻּלָּם לֹא נִבְחַר אֶלָּא שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן, אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו (ישעיה מא, יט). בְּרוֹשׁ, אֶלַטִין. תִּדְהָר, אִיסְפוּ נְרַמוּז. תְּאַשּׁוּר, פִּקְסִינוֹן. וְנִקְרָא תְּאַשּׁוּר, שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר מִכָּל מִינֵי אֲרָזִים. וּמִכֻּלָּם לֹא נִבְחַר אֶלָּא הַשִּׁטָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲצֵי שִׁטִּים. לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָם עֲצֵי שִׁטִּים? כְּדֵי לְרַפֹּאת מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים (במדבר כה, א). וְלֹא תֹּאמַר בָּאָרוֹן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל אָרוֹן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין, צְרִיכִין לִתֵּן אֶרֶז שֶׁל שִׁטָּה בּוֹ.

מ׳דָּבָר אַחֵר, חָטְאוּ בַּשִּׁטִּים, וְלָקוּ בַּשִּׁטִּים, וּמִתְרַפְּאִין בַּשִּׁטִּים. חָטְאוּ בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים. לָקוּ בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה (במדבר כה, ט). וּמִתְרַפְּאִין בַּשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲצִי שִׁטִּים. אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁעָמַד פִּינְחָס וְהֵשִׁיב אֶת הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְגוֹ' (במדבר כה, יא). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מְרַפֵּא אֶת הַשִּׁטִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מַיִם וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים (יואל ד, יח).

מ״א‎וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמֹר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ מִזְבַּח הָעוֹלָה, שֶׁיְּהֵא מְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בָּנַי, שֶׁכָּךְ הִתְנֵיתִי עִם אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ בָּנָיו, עַל יְדֵי קָרְבָּנוֹת אֲנִי מְכַפֵּר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת (בראשית טו, ט). מַהוּ מִזְבֵּחַ? מ' מְחִילָה, ז' זְכוּת, ב' בְּרָכָה, ח' חַיִּים. הָעוֹלָה, בִּזְכוּתָהּ אַתֶּם מִתְעַלִּין. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר (שה״‎ש ג, ו). עֲצִי שִׁטִּים, בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ח): וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ.

מ״בשִׁטִּים, הֵם עָשׂוּ שְׁטוּת וְהִכְעִיסוּנִי בָּעֵגֶל, יָבוֹאוּ עֲצֵי שִׁטִּים וִיכַפְּרוּ עַל שְׁטוּתָן.

מ״גדָּבָר אַחֵר, שִׁטִּים, ש' שָׁלוֹם, ט' טוֹבָה, י' יְשׁוּעָה, מ' מְחִילָה. חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ. הֵם קִבְּלוּ אֶת הַלּוּחוֹת שֶׁכָּתוּב בָּהֶן עֲשֶׂרֶת דִּבְּרוֹת, חֲמִשָּׁה עַל הַלּוּחַ הַזֶּה וַחֲמִשָּׁה עַל הַלּוּחַ הַזֶּה. וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ, כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה גּוֹאֲלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם (מיכה ו, ד).

מ״דוַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו (שמות לח, ב). לְכַפֵּר עַל אֻמָּה שֶׁרוֹמַמְתִּיהָ בְּאַרְבַּע קְרָנוֹת בְּסִינַי. קֶרֶן שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ (תהלים קמח, יד). קֶרֶן תּוֹרָה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ (חבקוק ג, ד). וְקֶרֶן כְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי (תהלים צב, יא). וְקֶרֶן מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו (שמות לד, כט). וּכְתִיב: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ וְגוֹ' (דברים לג, ד).

מ״ה‎וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שַׁלּוּם, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אָמַרְתָּ לִי לַעֲשׂת מִזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים וּלְצַפּוֹתוֹ נְחֹשֶׁת, וְאָמַרְתָּ לִי אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו), אֵין הָאֵשׁ מַעֲבֶרֶת אוֹתוֹ צִפּוּי וְשׂוֹרֶפֶת אֶת הָעֵץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ הֵן אֶצְלְכֶם, שֶׁמָּא אֶצְלִי. הִסְתַּכֵּל בַּמַּלְאָכִים שֶׁהֵן אֵשׁ לוֹהֵט, וְכַמָּה אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וּבָרָד יֵשׁ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה (איוב לח, כב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו (תהלים קד, ג). וְאֵין הַמַּיִם מְכַבִּים אֶת הָאֵשׁ, וְלֹא הָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת הַמַּיִם. וְכֵן הַחַיּוֹת שֶׁל אֵשׁ וְהָרָקִיעַ שֶׁעַל רֹאשָׁן מִן הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת (יחזקאל א, יג). וּכְתִיב: וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה (יחזקאל א, כב). וְהֵן עוֹמְדוֹת טְעוּנוֹת כָּל אוֹתוֹ אוֹנְקוֹס שֶׁל מַיִם, שֶׁעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְאַף הֵן אוֹנְקוֹס גָּדוֹל שֶׁל אֵשׁ וְהֵן עוֹמְדוֹת מִן רָקִיעַ לְרָקִיע, וּבֵין רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.

מ״ואָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲלָבוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא: אַף טַלְפֵי הַחַיּוֹת מַהֲלַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֻלָּם טְעוּנוֹת אֵשׁ בָּרָקִיעַ שֶׁכֻּלּוֹ מַיִם, וְאֵין הָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת הַמַּיִם, וְאֵין הַמַּיִם מְכַבִּין אֶת הָאֵשׁ. לָמָּה? עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו), אַתָּה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִשָּׂרְפוּ הָעֵצִים.

מ״זמֵתִים נִכְנָסִים לְפָנַי וְיוֹצְאִים חַיִּים, זֶה מַטֵּה אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים (במדבר יז, כג). אֲרָזִים שֶׁשָּׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר לִשְׁלֹמֹה לִמְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵרִיחוּ בְּחַיָּיו שֶׁל עוֹלָם וְהִרְטִיבוּ.

מ״חאָמַר רַבִּי לֵוִי: כְּשֶׁהִכְנִיס שְׁלֹמֹה אֶת הָאָרוֹן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הִרְטִיבוּ כָּל הָעֵצִים וְהָאֲרָזִים שֶׁהָיוּ שָׁם וְעָשׂוּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ (תהלים צב, יד). וְהָיוּ הוֹלְכִין וְעוֹשִׂין פֵּרוֹת, וּמֵהֶם הָיְתָה פַּרְנָסָה גְּדוֹלָה לְפִרְחֵי כְּהֻנָּה, עַד שֶׁעָמַד מְנַשֶּׁה וְהִכְנִיס אֶת הַצֶּלֶם בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְנִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה, וְיָבְשׁוּ הַפֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל (נחום א, ד) וְכָאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמֹשֶׁה: בַּדִּים שֶׁעָשִׂיתָ לָאָרוֹן, עֲתִידִין לְהַאֲרִיךְ אַחַר שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ (מלכים א ח, ח).

מ״טמֵתִים נִכְנָסִין לְפָנַי יוֹצְאִין חַיִּים, וְאַתְּ מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִשָּׂרְפוּ הָעֵצִים שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ הֵן עֲשׂוּיִין לִכְבוֹדִי. מִי צִוָּה הָאֵשׁ לִשְׂרֹף? לְמַד מִמָּךְ, כְּשֶׁהָיִיתָ נִכְנָס לְתוֹךְ מְחִצּוֹת שֶׁל אֵשׁ וּמְהַלֵּךְ בֵּין הַגְּדוּדִים, הָיָה לְךָ לִשָּׂרֵף. וְעוֹד, שֶׁהָיִיתָ בָּא אֶצְלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים (שמות כ, יח). וַאֲנִי אֵשׁ אוֹכֶלֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה (דברים ד, כד), רָאוּי שֶׁתְּהֵא נִכְוֶה. וְלָמָּה כֵּן? שֶׁהָיִיתָ עוֹלֶה לִכְבוֹדִי. וְאַף מִזְבַּח הָעוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בּוֹ אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו), לֹא הַנְּחֹשֶׁת עָתִיד לִבְעֹר וְלֹא הָעֵצִים נִשְׂרָפִין.

נ׳וְאִם תֹּאמַר, שֶׁהָיָה צִפּוּי הַנְּחֹשֶׁת עָבֶה. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: עֳבִי דִּינָר הָיָה מְצֻפֶּה. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן חָמָא: אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא הָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָן לְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה לְפִיכָךְ לֹא הָיָה נִזּוֹק. אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ יְתֵרָה שֶׁלֹּא הָיְתָה זָזָה הֵימֶנּוּ לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ (ויקרא ו, ו). וְלָמָּה הָיָה צִפּוּיוֹ נְחֹשֶׁת? לְכַפֵּר עַל מֵצַח הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה (ישעיה מח, ד).

נ״אאַתְּ מוֹצֵא מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּנָה מִזְבַּח הָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָז יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה, אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא (מלכים א ג, ד). וּלְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הָיָה חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹצִיא שָׁם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבָּנָה מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה (דה״‎ב ד, א).

נ״ברְאֵה מֶה חָבִיב הָיָה מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּזְכוּת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, אֲנִי נִפְרָע מִן מַלְכוּת אֱדוֹם בָּאֵשׁ וּתְהֵא נִשְׂרֶפֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה, לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ, מִדּוֹר לְדוֹר תֶּחֱרָב, לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ (ישעיה לד, י).

מדרש תנחומא, תרומהMidrash Tanchuma, Terumah

Welcome to Sefastia