מדרש תנחומא, בלק י׳Midrash Tanchuma, Balak 10
א׳וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִּלְעָם וַיַּרְא. וְכִי סוּמָא הָיָה. אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁאַף הָעַיִן אֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וְיִקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו, שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' עַל מַה הִכִּיתָ אֶת אֲתוֹנְךָ זֶה. עֶלְבּוֹן שֶׁל אָתוֹן בָּא הַמַּלְאָךְ לְבַקֵּשׁ מִיָּדוֹ, וְאָמַר לוֹ: מָה הָאָתוֹן שֶׁאֵין לָהּ זְכוּת וְלֹא בְּרִית אָבוֹת, נִצְטַוֵּיתִי לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ מִיָּדְךָ. אֻמָּה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְעָקְרָהּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן. כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ, נוֹטְרִיקוֹן, יָרְאָה רָאֲתָה נָטְתָה. דָּבָר אַחֵר, יָרַט, בְּא״ת ב״ש מָגֵן. וַתִּרְאֵנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה וְגוֹ' וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהָרַג אֶת הָאָתוֹן. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה' חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי. לְהוֹדִיעַ, שֶׁהָיָה רָשָׁע גָּמוּר, יָדַע שֶׁאֵין עוֹמֵד עַל הַפֻּרְעָנִיּוּת אֶלָּא תְּשׁוּבָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁחָטָא וְאוֹמֵר חָטָאתִי, אֵין רְשׁוּת לַמַּלְאָךְ לִיגַע בּוֹ. כִּי לֹא יָדַעְתִּי. אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּבֵּחַ אוֹתוֹ רָשָׁע וְאוֹמֵר: וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן, פִּיו הֵעִיד בּוֹ וְאָמַר, לֹא יָדַעְתִּי. וְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי. אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי עַד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוּם לֵךְ אִתָּם, וְאַתְּ אָמַר שֶׁאֶחֱזֹר. כָּךְ אֻמָּנוּתוֹ. לֹא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן, וַיִּקְרָא מַלְאָךְ ה' וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ (בראשית כב, יב). לָמוּד הוּא לוֹמַר דָּבָר, וּמַלְאָךְ מַחֲזִירוֹ. וְעַכְשָׁו אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי. וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל בִּלְעָם לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים, שֶׁחֶלְקְךָ עִמָּהֶם וְסוֹפְךָ לֵאָבֵד עִמָּהֶם. וַיֵּלֵךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָּלָק. מְלַמֵּד, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהֵם שְׂמֵחִים לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, כָּךְ הוּא שָׂמֵחַ. וַיִּשְׁמַע בָּלָק כִּי בָא בִּלְעָם. מְלַמֵּד, שֶׁשָּׁלַח שְׁלוּחִין לְבַשְּׂרוֹ. וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב, לְמֶטְרֹפּוֹלִין שֶׁלָּהּ. מָה רָאָה לְקַדְּמוֹ לִגְבוּלִין. אָמַר לוֹ: הַגְּבוּלִין הַלָּלוּ שֶׁנִּקְבְּעוּ מִימֵי נֹחַ שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס אֻמָּה בִּגְבוּל חֲבֶרְתָּהּ, הַלָּלוּ בָּאִין לַעֲקֹר אוֹתָם. אָמַר לוֹ: בֹּא לְקַלְּלָן. וְהָיָה מַרְאֶה הֵיאַךְ פָּרְצוּ וְעָבְרוּ גְּבוּל סִיחוֹן וְעוֹג, כְּאִלּוּ קוֹבֵל עֲלֵיהֶם. וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם הֲלֹא שָׁלֹחַ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לִקְרֹא לְךָ וְגוֹ', נִתְנַבֵּא שֶׁסּוֹפוֹ לָצֵאת מִמֶּנּוּ בְּקָלוֹן. וּכְעִנְיָנוֹ הֱשִׁיבוֹ בִּלְעָם. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק, הִנֵּה בָּאתִי אֵלֶיךָ וְגוֹ', שֶׁאֵין בְּיָדִי רְשׁוּת לוֹמַר מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה.
1