מדרש תנחומא, בלק י״חMidrash Tanchuma, Balak 18
א׳וַתִּקְרֶאנָה לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן. שֶׁהָלְכוּ בַּעֲצַת בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם וְגוֹ' (במדבר לא, טז). עָשׂוּ לָהֶם קְלָעִים וְהוֹשִׁיבוּ בָּהֶן זוֹנוֹת וּבִידֵיהֶם כָּל כְּלֵי חֶמְדָה, וְהָיְתָה זְקֵנָה מְסַרְסֶרֶת לְיַלְדָּה שֶׁהָיְתָה בִּפְנִים מִן הַחֲנוּת. בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִים לְטַיֵּל בַּשּׁוּק, זְקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ, בָּחוּר, אִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ כְּלֵי פִּשְׁתָּן שֶׁבָּאוּ מִבֵּית שְׁאָן, וְהָיְתָה מַרְאָה לוֹ. זְקֵנָה אוֹמֶרֶת לוֹ בְּיוֹתֵר, וְיַלְדָּה בְּפָחוֹת. מִכָּאן וָאֵילָךְ אוֹמֶרֶת לוֹ יַלְדָּה, אַתָּה כְּבֶן בַּיִת שֵׁב בְּרוֹר לְעַצְמְךָ. וְצַרְצוּר יַיִן עַמּוֹנִי מֻנָּח אֶצְלָהּ, וַעֲדַיִן לֹא נֶאֱסַר יַיִן שֶׁל גּוֹיִם. וְיַלְדָּה יֹצְאָה מְקֻשֶּׁטֶת וּמְבֻסֶּמֶת וּמְפַתָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת לוֹ, לָמָּה אָנוּ אוֹהֲבִין אֶתְכֶם, וְאַתֶּם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ. טוֹל לְךָ כְּלִי זֶה חִנָּם, הֲלֹא כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, בְּנֵי תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם, אֵין אַתֶּם רוֹצִים לֶאֱכֹל מִזִּבְחוֹתֵינוּ וּמִבִּשּׁוּלֵינוּ, הֲרֵי לְךָ עֲגָלִים וְתַרְנְגוֹלִים שַׁחֲטוּ כְּמִצְוַתְכֶם וְאִכְלוּ. מִיָּד מַשְׁקָהוּ יַיִן וּבוֹעֵר בּוֹ הַשָּׂטָן, וְהָיָה מִשְׁטַתֶּה אַחֲרֶיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בִּלְעָם צִוָּה אוֹתָן שֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתָם יַיִן, שֶׁלֹּא יִדּוֹנוּ כִּשְׁתוּיֵי יַיִן, אֶלָּא כִּמְזִידִין. כֵּיוָן שֶׁהָיָה תּוֹבְעָהּ, אָמְרָה, שְׁחֹט אֶת הַתַּרְנְגוֹל הַזֶּה וּנְבַשֵּׁל וְנֹאכַל עִמָּךְ, וּבִרְשׁוּתְךָ אֲנִי. כְּשֶׁבָּא לִשְׁחֹט, אוֹמֶרֶת לוֹ, אֵינִי שׁוֹמַעַת עַד שֶׁתִּשְׁחֲטֶנּוּ לִפְעוֹר. וְהוּא נִשְׁטָּה אַחֲרֶיהָ וְשׁוֹחֲטוֹ לִפְעוֹר, וְאוֹכֵל עִמָּהּ וְנִצְמַד זוֹ לְזוֹ. כָּךְ כְּתִיב: וְתִקְרֶאן לָעָם. וַיִּצָּמֵד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר, כִּצְמִידִים הָאֵלּוּ. רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, זוֹ הָיְתָה קָשָׁה מִשֶּׁל עֵגֶל. דְּאִלּוּ בָּעֵגֶל כְּתִיב: וְיִתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם (שמות לב, ג). וְכָאן: וַיִּצָּמֵד יִשְׂרָאֵל, כִּצְמִידִים. בָּעֵגֶל נָפְלוּ כִּשְׁלֹשֶת אֲלָפִים, וְכָאן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף.
1
