מדרש תנחומא, חקת כ׳Midrash Tanchuma, Chukat 20
א׳אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, נֶאֶמְרָה בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַבְּאֵר נִתְּנָה לָהֶם מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה. מָה רָאָה לִכְתֹּב כָּאן. הָעִנְיָן הַזֶּה כְּבָר נִדְרַשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, עַל כֵּן יֵאָמֵר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה, מַהוּ. שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹת וְנִסִּים בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן, כַּנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּיַם סוּף. וּמַה הֵם נִסִּים שֶׁל נַחֲלֵי אַרְנוֹן. אָדָם עוֹמֵד עַל הָהָר מִזֶּה וּמְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּהַר אַחֵר, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה מִילִין, וְהַדֶּרֶךְ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַנַּחַל וְעוֹלֶה לְדַרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּתוֹךְ הֶהָרִים. נִתְכַּנְּסוּ כָּל הָאֻמּוֹת לְשָׁם, אֻכְלוּסִין שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. יָשְׁבוּ מִקְצָתָן בְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְהָהָר מִלְּמַעְלָן עָשׂוּי מְעָרוֹת מְעָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַמְּעָרוֹת הַר שֶׁכְּנֶגְדוֹ עָשׂוּי סְלָעִים סְלָעִים כְּמִין שָׁדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים. נִכְנְסוּ הָאֻכְלוּסִין לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְאָמְרוּ, כְּשֶׁיֵּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַנַּחַל, אֵלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם בְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְאָנוּ לְמַעְלָה מִן הַמְּעָרוֹת וְנַהֲרֹג אֶת כֻּלָּן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הִצְרִיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵירֵד לְמַטָּן לַנַּחַל, אֶלָּא רָמַז לֶהָרִים, וְנִכְנְסוּ שָׁדַיִם שֶׁל הַר זֶה לְתוֹךְ מְעָרוֹת שֶׁל הַר זֶה, וּמֵתוּ כֻּלָּן. וְהִקִּיפוּ הֶהָרִים רָאשֵׁיהֶם זֶה לָזֶה וְנַעֲשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, וְלֹא נוֹדַע אֵי זֶה הַר נִסְמַךְ לַחֲבֵרוֹ. וְאוֹתוֹ נַחַל, מַפְסִיק בֵּין תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי. הַר שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹאָב לֹא נִזְדַּעְזֵעַ, שֶׁבּוֹ הַמְּעָרוֹת. וְהַר שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזְדַּעְזֵעַ, שֶׁבּוֹ הַסְּלָעִים כְּמִין שָׁדַיִם וְנִסְמַךְ לָהָר שֶׁכְּנֶגְדוֹ. וּמִפְּנֵי מַה נִּזְדַּעְזֵעַ אוֹתוֹ הָהָר שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשִׁפְחָה שֶׁרָאֲתָה בֶּן אֲדוֹנֶיהָ בָּא אֶצְלָהּ, קָפְצָה הִיא וְקִדְּמָה כְּנֶגְדוֹ וְקִבַּלְתּוֹ. כָּךְ נִכְנְסוּ הַסְּלָעִים לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְרִצְצוּ כָּל אוֹתָן גִּבּוֹרִים, וְהַבְּאֵר יָרְדָה לְתוֹךְ הַנַּחַל וְנִתְגַּבְּרָה שָׁם וְאִבְּדָה כָּל הָאוּכְלֻסִין, כְּשֵׁם שֶׁאִבֵּד אוֹתָם הַיָּם. לְכָךְ הִקִּישׁ הַכָּתוּב אֶת וָהֵב בְּסוּפָה לְנַחֲלֵי אַרְנוֹן. וְעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹתָן הֶהָרִים וְלֹא יָדְעוּ כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְבָנַי כַּמָּה אוּכְלֻסִין אִבַּדְתִּי מִפְּנֵיהֶם. יָרְדָה הַבְּאֵר לְאוֹתָן הַמְּעָרוֹת וְהוֹצִיאָה גֻּלְגָּלִיּוֹת וּזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר. וְיִשְׂרָאֵל חָזְרוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּאֵר וְרָאוּ אוֹתָהּ מְאִירָה כַּלְּבָנָה בְּתוֹךְ הַנַּחַל, שֶׁהָיְתָה מוֹצִיאָה אֵבָרִים אֵבָרִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּאֵר הוֹדִיעָה לָהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים וְגוֹ' וּמִשָּׁם בְּאֵרָה. וְכִי מִשָּׁם הָיְתָה וְלֹא מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיְתָה עִמָּהֶם. אֶלָּא שֶׁיָּרְדָה לְפַרְסֵם אֶת הַנִּסִּים. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל הַנְּחָלִים וְאוֹמְרִים לָהּ, עֲלִי בְּאֵר עֱנוּ לָהּ.
1