מדרש תנחומא, אמור י׳Midrash Tanchuma, Emor 10

א׳שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב אוֹ עֵז וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִּי (מיכה ו, ג). אָמַר רַב אֶחָא, עֲנֵה בִּי וְקַבֵּל שָׂכָר, וְאַל תַּעֲנֶה וּתְקַבֵּל דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בִּשְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִתְוַכֵּחַ עִם יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר, לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה (ישעיה א, יח), שְׂמֵחִין וְאוֹמְרִין, עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה אוֹתָן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִין, הֲפָכָהּ לָהֶם לְמוּטָב, אָמַר לָהֶן, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ (שם). כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם כָּךְ, תָּמְהוּ וְאָמְרוּ, זוֹ הִיא תּוֹכֵחָה, וְזוֹ הִיא תְּשׁוּבָה. לֹא אָתָא אֶלָּא לְמִתְפּוֹגְגָה עִם בְּנוֹהִי. בַּשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁאָמַר לָהֶם: כִּי רִיב לַה' עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח (מיכה ו, ב). שָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ, עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה אוֹתָן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, הֲפָכָהּ לָהֶם לְמוּטָב, וְאָמַר, עַמִּי זְכֹר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם וְגוֹ' (שם פסוק ה). כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם כֵּן, תָּמְהוּ וְאָמְרוּ, זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכֵחָה, לֹא אָתָא אֶלָּא לְמִתְפּוֹגְגָה עִם בְּנוֹהִי. הַשְּׁלִישִׁי, כְּשֶׁאָמַר וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה (הושע יב, ג). שָׂמְחוּ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ, עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה אוֹתָן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, הֲפָכָהּ לָהֶם לְמוּטָב, וְאָמַר, בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים (שם פסוק ד). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה קוֹבֶלֶת עַל בְּנָהּ, וְהִזְמִינָה אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט לְמִשְׁפָּט. אַתּוּ כֻלֵּי עַלְמָא לְמִחְמֵי. אָמְרוּ דֵּין לְדֵין, חֲזוּ הַאי אִתְּתָא אַתְיָא לְדִינָא לְמִקְטַל בְּרָהּ. כֵּיוָן דַּחֲזַת אִתְּתָא הָא, וְשָׁמְעָה מַה דַּהֲוֵי אָמְרִין, אַפְּכָה לְאִשְׁתַּעוּיֵי בְּמִילֵי אַחֲרִינֵי. כַּד אֲתָת קֲדַם דַּיְנָא, אֲמַר לָהּ, מַה עֲבִיד לָךְ בְּרִיךְ. אָמְרָה לֵהּ, כַּד הֲוַה בִּמְעוֹי בָּעַט בִּי. אֲמַר לָהּ הַדַּיָּן, וְלָא עֲבַד לִיךְ מִילֵי אַחֲרִינֵי. אָמְרָה לֵהּ, לָאו. אֲמַר לָהּ, לֵית דֵּין סִרְחַן דִּכְלוּם. תָּהוּ כֻלֵּי עַלְמָא וְאָמְרוּ, זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכֵחָה. לָא אֲתַת דֵּין אֶלָּא לְמִתְפַּגְּיָא עִם בְּרָהּ. וְחָזְרוּ בְּבֹשֶׁת פָּנִים. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָזַר וְהָפַךְ הַתּוֹכֵחָה לְאַהֲבָה, וְחָזְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם חֲפוּיִים. וּמָה הֶלְאֵתִיךָ (מיכה ו, ג). אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח פְּרוֹזְדּוּגְמָא שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. מֶה עָשׂוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה. נָטְלוּ אוֹתָהּ וּפָרְעוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם, וְקָרְאוּ אוֹתָהּ בְּאֵימָה בְּיִרְאָה בִּרְתֵת וּבְזִיעַ. כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, הָדָא קְרִיאַת שְׁמַע הִיא פְּרוֹזְדּוּגְמָא שֶׁלִּי, לֹא הִטְרַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁתִּהְיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ, לֹא עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיכֶם וְלֹא פּוֹרְעִין אֶת רָאשֵׁיכֶם, אֶלָּא, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ (דברים ו, ז). דָּבָר אַחֵר, וּמַה הֶלְאֵתִיךָ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִמּוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲשָׂרָה בְּהֵמוֹת מָסַרְתִּי לְךָ. שָׁלֹשׁ בִּרְשׁוּתְךָ, וְשֶׁבַע שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ. שׁוֹר שֶׂה כְּשָׂבִים וְשֶׂה עִזִּים (שם יד, ד). וְאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישׁוֹן וּתְאוֹ וָזָמֶר (שם פסוק ה). לֹא הִטְרַחְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם לַעֲלוֹת בֶּהָרִים וּלְהִתְיַגֵּעַ בַּשָּׂדוֹת וּלְהָבִיא לְפָנַי קָרְבָּן מֵאֵלּוּ שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ, אֶלָּא מֵאֵלּוּ שֶׁהֵן בִּרְשׁוּתְךָ הַגְּדֵלוֹת עַל אֲבוּסְךָ אָמַרְתִּי לְהָבִיא קָרְבָּן לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב אוֹ עֵז.