מדרש תנחומא, מקץ ז׳Midrash Tanchuma, Miketz 7
א׳וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר (משלי יא, כו). מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, זֶה פַּרְעֹה. לְכָךְ יִקְּבֻהוּ לְאוֹם, שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְקַלְּלִין אוֹתוֹ עַל שֶׁגָּנַז אֶת הַתְּבוּאוֹת בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן. וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, זֶה יוֹסֵף שֶׁזָּן אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, כְּרוֹעֶה הַזֶּה שֶׁמַּנְהִיג אֶת צֹאנוֹ. עָלָיו אָמַר דָּוִד: רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה (תהלים פ, ב). כְּשֶׁהָיָה רָעָב בִּימֵי דָוִד, בִּקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, נְהֹג אֶת צֹאנְךָ כְּיוֹסֵף שֶׁזָּן אֶת הָעוֹלָם בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן.
1
ב׳כֵּיוָן שֶׁחָזַק עֲלֵיהֶם הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, נִתְקַבְּצוּ הַמִּצְרִים וּבָאוּ אֵצֶל יוֹסֵף, אָמְרוּ לוֹ תֵּן לָנוּ לֶחֶם. אָמַר לָהֶם: אֱלֹהַי אֵינוֹ זָן אֶת הָעֲרֵלִים, לְכוּ וּמוֹלוּ עַצְמְכֶם וְאֶתֵּן לָכֶם לֶחֶם. הָלְכוּ לָהֶם אֵצֶל פַּרְעֹה וְהָיוּ צוֹעֲקִין וּבוֹכִין לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף. אָמְרוּ לוֹ: הָלַכְנוּ אֵצְלוֹ וּמְדַבֵּר לָנוּ דְבָרִים רֵיקִים, שֶׁאוֹמֵר מוֹלוּ עַצְמְכֶם. אָמַר לָהֶם שׁוֹטִים, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָכֶם מִתְּחִלָּה, עִבְדוּהוּ וּקְנוּ לְעַצְמְכֶם תְּבוּאָה. וְכִי לֹא הָיָה קוֹרֵא לָכֶם כָּל אוֹתָן שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְצוֹוֵחַ לָכֶם הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁרָעָב בָּא לָעוֹלָם. אִם אַתֶּם פְּשַׁעְתֶּם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם, מַה תִּצְעֲקוּ אֵלַי, מִפְּנֵי מָה לֹא הִנַּחְתֶּם בְּבָתֵּיכֶם תְּבוּאָה שֶׁל שְׁתַּיִם שֶׁל שָׁלֹשׁ שֶׁל אַרְבַּע שָׁנִים. אָמְרוּ לוֹ: כָּל תְּבוּאָה שֶׁהָיְתָה בְבָתֵּינוּ כְּבָר הִרְקִיבָה. אָמַר לָהֶם: לֹא נִשְׁתַּיֵּר לָכֶם קֶמַח מֵאֶתְמוֹל. אָמְרוּ לוֹ: פַּת שֶׁהָיָה בְסַלֵּינוּ עִפְּשָׁה. אָמַר לָהֶן, לְכוּ אֶל יוֹסֵף וַאֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. וּמָה אִם שֶׁגָּזַר עַל הַתְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה, מִתְיָרְאִין אָנוּ שֶׁאִם יִגְזֹר עָלֵינוּ שֶׁנָּמוּת, כֻּלָּנוּ מֵתִים, אֶלָּא כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ. וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ. רָאוּי הָיָה לַמִּקְרָא לוֹמַר עַל הָאָרֶץ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלֹּא הִתְחִיל הָרָעָב אֶלָּא בַעֲשִׁירִים, שֶׁאֵין פְּנֵי הָאָרֶץ אֶלָּא עֲשִׁירִים. לְכָךְ נֶאֱמַר מֹנֵעַ בָּר.
2