מדרש תנחומא, משפטים ח׳Midrash Tanchuma, Mishpatim 8
א׳אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי (שמות כב, כד). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה (קהלת ה, יב-יג). הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה. אֶת הָעֲשִׁירִים, אִם יְדֵיהֶם פְּתוּחָה לַעֲנִיִּים אוֹכְלִין נִכְסֵיהֶם. וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין, הַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ (ישעיה נח, ח). וְאוֹמֵר: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה' (תהלים מא, ב).
1
ב׳וְהָעֲנִיִּים מְנַסֶּה אוֹתָן, אִם אֵינָן מְבַעֲטִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, נוֹטְלִין שְׂכָרָן לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ (תהלים יח, כח). אִיּוֹב נִתְיַסֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשִׁלֵּם לוֹ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה. (איוב מב, י).
2
ג׳וְעָשִׁיר שֶׁעֵינוֹ רָעָה, אָבֵד הוּא וּמָמוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע (קהלת ה, יג). לֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם עָנִי לְמָחָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים עה, ח).
3
ד׳יֵשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְטוֹבָתוֹ, וְיֵשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ. שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, זֶה עָשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה (במדבר טז, לג). וְעָשְׁרוֹ שֶׁל הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ (אסתר ה, יא), וּלְבַסּוֹף וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן (אסתר ז, י). שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְטוֹבָתוֹ, זֶה עָשְׁרוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב (דה״ב יח, א). וּמֶה הָיָה לוֹ. וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ (דה״ב יח, לב).
4
ה׳יֵשׁ גְּבוּרָה נַעֲשֵׂית טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ, וְרָעָה לִבְעָלֶיהָ. טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ זֹה גְּבוּרַת דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה (ש״א טז, יח). וּכְתִיב בּוֹ: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו (ש״א יח, ז). וּכְתִיב: וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד (ש״א יח, טז). רָעָה לִבְעָלֶיהָ, זֹה גְּבוּרַת גָּלְיָת שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף וְאָמַר בְּרוּ לָכֶם אִישׁ (ש״א יז, ח). לַסּוֹף, וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ (ש״א יז, נא), שֶׁמֵּת בְּאֶבֶן הַקָּלַע.
5
ו׳יֵשׁ חָכְמָה טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ וְרָעָה לִבְעָלֶיהָ. טוֹבָה לִבְעָלֶיהָ, זֶה יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה (דברים לד, ט). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְנִמְפֵיוֹן הַמַּשְׁקֶה אֶת כָּל הַמְּדִינָה, וְהָיוּ הַכֹּל מְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ. אָמַר לָהֶן אֶחָד: שַׁבְּחוּ לְמַעְיָן שֶׁמַּסְפִּיק לוֹ. כָּךְ הָיוּ מְשַׁבְּחִין לִיהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה מֵחָכְמָתוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן: שַׁבְּחוּ לְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו (דברים לד, ט). חָכְמָה רָעָה לִבְעָלֶיהָ, זֶה בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן (במדבר כד, טז). וּלְבַסּוֹף, וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל (יהושע יג, כב).
6