מדרש תנחומא, משפטים ז׳Midrash Tanchuma, Mishpatim 7
א׳תָּנוּ רַבָּנָן: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (ויקרא יט, יז), יָכוֹל לֹא תִּסְטְרֶנּוּ, לֹא תְּקַלְּלֶנּוּ? תַלְמוּד לוֹמַר? בִּלְבָבֶךָ, בַּשִּׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִנַּיִן לָרוֹאֶה דָּבָר מְגֻנֶּה בַּחֲבֵרוֹ שֶׁחַיָּב לְהוֹכִיחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ, הוֹכִיחוֹ וְלֹא קִבֵּל מִנַּיִן שֶׁיַּחְזֹר וְיוֹכִיחוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר: תּוֹכִיחַ. יָכוֹל אֲפִלּוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. (ויקרא יט, יז)
1
ב׳וְתַנְיָא, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ. אֵין לִי אֶלָּא הָרַב לַתַּלְמִיד, תַּלְמִיד לָרַב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ מִכָּל מָקוֹם.
2
ג׳וּמָאן דְּלָא מוֹכַח, מִתְּפִיס בְּהַהוּא עָוֹן. דְּאָמַר מַר, כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה, נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ. בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ, נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. דְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב? ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו (ישעיה ג, יד). אִם שָׂרִים חָטְאוּ, זְקֵנִים מֶה חָטְאוּ? אֶלָּא זְקֵנִים שֶׁלֹּא מִחוּ בְּשָׂרִים.
3
ד׳וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב? וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָים וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ (יחזקאל ט, ד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל: לֵךְ רְשֹׁם עַל מִצְחָן שֶׁל צַדִּיקִים תָּי״ו שֶׁל דְּיוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּהֶן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וְעַל מִצְחָן שֶׁל רְשָׁעִים תָּי״ו שֶׁל דָּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ בָּהֶן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. אָמַר לָהּ: הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים הֵם, וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ. אָמַר לָהּ: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁאִם מִחוּ בָּהֶם לֹא קִבְּלוּ מֵהֶן. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי, לָהֶם מִי גָּלוּי?
4
ה׳חָזַר וְאָמַר: זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ (יחזקאל ט, ו). וּמַאי מִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אַל תִּקְרָא מִמִּקְדָּשִׁי, אֶלָּא מִמְּקֵדָּשַׁי, אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּבְּלוּ וְשֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵאָלֶ״ף וְעַד תָּי״ו, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר.
5
ו׳וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע (יחזקאל כא, ח). צַדִּיק עַל שֶׁלֹּא מִחָה בְּרָשָׁע. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, שֶׁנִּתְפַּס עַל דּוֹרוֹ. וּכְתִיב בּוֹ: וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ וְגוֹ' (מלכים ב כג, כה). וְעַד הֵיכָן תּוֹכָחָה? אָמַר רַב: עַד הַהַכָּאָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד קְלָלָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עַד נְזִיפָה. וּשְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּחַר אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לוֹ בֶּן נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת (ש״א כ, ל). וּכְתִיב: וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת הַחֲנִית עָלָיו לְהַכֹּתוֹ (ש״א כ, לג).
6
ז׳תָּנֵי, רַבִּי אוֹמֵר: אֵי זוֹ הִיא דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם (משנה אבות ד, א). יֶאֱהַב אֶת הַתּוֹכָחוֹת. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַתּוֹכָחוֹת בָּעוֹלָם, נַחַת רוּחַ בָּאָה לָעוֹלָם, טוֹבָה בָּאָה לָעוֹלָם, בְּרָכָה בָּאָה לָעוֹלָם, רָעָה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב (משלי כד, כה). עַל הַמּוֹכִיחַ וְעַל הַמִּתְוַכַּח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי (תהלים קא, ו).
7
ח׳אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹכֶה לְפַלְגּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמּוֹשְׁכִין עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד שֶׁנֶּאֱמַר: חֵן יִמְצָא. תָּנוּ רַבָּנָן: אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ (ויקרא יח, ד). אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא נִכְתְּבוּ דִּין הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ. אֵלּוּ הֵן? עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְגָזֵל וּבִרְכַּת הַשֵּׁם. וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם (ויקרא יח, ד). דְּבָרִים שֶׁיֵּצֶר הָרָע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה. אֵלּוּ הֵן: לְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, וַאֲכִילַת חֲזִיר, וְרֹק הַיְבָמָה, וְהַרְבָּעַת כִּלְאַיִם, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְצִפֳּרֵי מְצֹרָע, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תֹּהוּ הֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲנִי ה' (ויקרא יח, ד), אֲנִי חֲקַקְתִּים וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן.
8