מדרש תנחומא, שמות ט״זMidrash Tanchuma, Shemot 16
א׳וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חוֹתְנוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּכָל עֵת אֹהַב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד (משלי יז, יז). מִי הָיָה זֶה? זֶה יִתְרוֹ שֶׁקִּבֵּל לְמֹשֶׁה שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי פַּרְעֹה. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, כָּל מִי שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְאֵין עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, אֵין אוֹתָהּ מִצְוָה פּוֹסֶקֶת מִבֵּיתוֹ. יִתְרוֹ קִבֵּל לְתוֹךְ בֵּיתוֹ גּוֹאֵל שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַשּׂוֹנֵא, מִן בֵּיתוֹ עָמְדָה שֶׁקִּבְּלָה לַשּׂוֹנֵא שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַגּוֹאֵל וַהֲרָגַתּוּ. וְאֵיזֶה? זֶה סִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי וְגוֹ', וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וְגוֹ', וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי אֶת יְתַד הָאֹהֶל וְגוֹ' (שופטים ד, יז-כא). וּכְתִיב: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה (שופטים א, טז). לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד (משלי יז, יז).
1
ב׳שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם קִבְּלוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים וְנִתְבָּרְכוּ בִּשְׁבִילָן, וְלֹא הָיָה לָהֶם בָּנִים מִתְּחִלָּה, וּמִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְבָתֵּיהֶם נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנִים, לָבָן וְיִתְרוֹ. לָבָן, אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ בֵּן וְהָיְתָה בִּתּוֹ רוֹעָה אֶת צֹאנוֹ? אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים. וּמִשֶּׁנִּכְנַס יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ, נִתְבָּרֵךְ בִּנְכָסִים וּבְבָנִים, דִּכְתִיב: נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ (בראשית ל, כז). וּכְתִיב: וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן. יִתְרוֹ, דִּכְתִיב: וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת. אֶפְשָׁר הָיוּ לוֹ בָּנִים, וּבְנוֹתָיו רוֹעוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ, וּמִשֶּׁנִּכְנַס מֹשֶׁה לְבֵיתוֹ, נִתְבָּרֵךְ וְהָיוּ לוֹ בָּנִים, דִּכְתִיב: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה (שופטים א, טז).
2
ג׳וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי אֶת פֶּתַח בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן. וּמִי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ, נַפְשׁוֹ הוּא חַיָּב לוֹ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאֵלִיָּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל צָרְפִית הָאַלְמָנָה, מֵת בְּנָהּ. הִתְחִיל מִתְחַנֵּן וְאָמַר: הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ, וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי (מלכים א יז, כ-כב).
3
ד׳וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל הַפּוֹתֵחַ פֶּתַח לַחֲבֵרוֹ, חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ לֶאֱלִישָׁע, שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ (מלכים ב ב, ט). אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי. אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לָךְ כֵן, וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה. וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְגוֹ'. הָיָה לוֹ לֶאֱלִישָׁע לֵילֵךְ אֵצֶל אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַחֲיוֹתָן, כְּשֶׁהֶחֱיָה בֶּן אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית. וְכֵן אֵלִיָּהוּ הָיָה לוֹ לְהַחֲיוֹת אֲבוֹתָיו, כְּשֶׁהֶחֱיָה בְּנָהּ שֶׁל צָרְפִית, אֶלָּא שֶׁמָּסַר אֶת נַפְשׁוֹ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ.
4
ה׳וְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹן הָעוֹלָם, קִבְּלַנִי יִתְרוֹ וְנָהַג בִּי כָּבוֹד, אֵלֵךְ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּתוֹ. לְכָךְ כְתִיב: וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן. מֵאַחַר שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ בַּסְּנֶה, חָזַר וְדִבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן. הָעִנְיָן צָרִיךְ הָיָה מִשֶּׁלְּפָנָיו.
5