מדרש תנחומא, וישב ג׳Midrash Tanchuma, Vayeshev 3
א׳וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ לְהַבְדִּיל עַל נֵר שֶׁל גּוֹי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָסוּר לְהַבְדִּיל עַל הַנֵּר שֶׁל גוֹי בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. לָמָּה, שֶׁלֹּא שָׁבַת מִמְּלָאכָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם אַתָּה מַבְדִּיל עַל נֵרוֹ שֶׁל גּוֹי, אַתָּה עוֹשֶׂה הַגּוֹי כְּאִלּוּ הוּא סָפוּן. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר, כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ (ישעיה מ, יז).
1
ב׳מַעֲשֶׂה בְּאַנְטוֹנִינוֹס שֶׁבָּא לְקִסְרִין וְשָׁלַח אַחַר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְהָלַךְ עִמּוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּנוֹ וְרַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל. רָאָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁם לִגְיוֹן אֶחָד נָאֶה וּמְשֻׁבָּח, רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לְקַפָּאלִירָס שֶׁל עַמּוּדִים. אָמַר לוֹ לְרַבִּי חִיָּא, רְאֵה כַּמָּה פְטוּמִין עֲגָלִין שֶׁל עֵשָׂו. נְטָלוֹ רַבִּי חִיָּא וְהוֹלִיכוֹ לַשּׁוּק וְהֶרְאָהוּ סַל שֶׁל עֲנָבִים וְשֶׁל תְּאֵנִים וְהַזְּבוּבִין עֲלֵיהֶם. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּא, זְבוּבִין אֵלּוּ וְאוֹתוֹ לִגְיוֹן שָׁוִין. כְּשֶׁעָלָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ כָּךְ אָמַרְתִּי לְרַבִּי חִיָּא וְכָךְ הֵשִׁיב לִי. אָמַר לוֹ: כָּל כָּךְ נָתַן רַבִּי חִיָּא הַבַּבְלִי מַמָּשׁ שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָן לִזְבוּבִין, לְפִי שֶׁלִּגְיוֹנִים אֵלּוּ אֵינָן סְפוּנִין לִכְלוּם. אֲבָל זְבוּבִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ בָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי וְגוֹ' (ישעיה ז, יח). וְכֵן, וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה (שמות כג, כח), וּבְכִנִּים וּצְפַרְדְּעִים. תֵּדַע, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם גְּזֵרַת יָדֹעַ תֵּדַע, בַּקָּטֹן שֶׁבַּשְּׁבָטִים עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ, וְנִמְכַּר יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, וְיָרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו וּפָרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר. לְכָךְ כְּתִיב: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה.
2
ג׳וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ (תהלים צב, ו). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, יֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת שֶׁהֵן גְּדֵלוֹת בַּיָּם וְאֵינָן גְּדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה, גְּדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה וְאֵינָן גְּדֵלוֹת בַּיָּם. אִם יַעֲלוּ אוֹתָן שֶׁבַּיָּם לַיַּבָּשָׁה, אֵין לָהֶם חַיִּים. וְאִם יֵרְדוּ אוֹתָן שֶׁבַּיַּבָּשָׁה לַיָּם, אֵין לָהֶם חַיִּים. וְיוֹנָה יָרַד לַיָּם וְחָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם (יונה א, טו). וְהַדָּג עָלָה לַיַּבָּשָׁה וְחָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה. נִמְצָא, מְקוֹם מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה חַיָּיו שֶׁל זֶה, וּמְקוֹם מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה חַיָּיו שֶׁל זֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'.
3
ד׳יֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת שֶׁהֵן גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר וְאֵין גְּדֵלוֹת בָּאוּר, יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת בָּאוּר וְאֵינָן גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר. אִם עוֹלוֹת שֶׁבָּאֲוִיר לָאוּר, אֵין לָהֶם חַיִּים. וְאוֹתָן שֶׁבָּאוּר אִם עוֹלוֹת לָאֲוִיר, אֵין לָהֶם חַיִּים. וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה הָשְׁלְכוּ לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן וְעָלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִן גּוֹא נוּרָא (דניאל ג, כו). בְּרִיּוֹת הַגְּדֵלוֹת בָּאוּר וְאֵינָן גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר, וְאֵיזוֹ, זוֹ סַלָּמַנְדְּרָא. כֵּיצַד, הַזַּגָּגִין הָעוֹשִׂין אֶת הַזְּכוּכִית, כְּשֶׁהֵן מַסִּיקִין אֶת הַכִּבְשָׁן שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת רְצוּפִין, מִכֹּבֶד הָאוּר יוֹצֵא מִשָּׁם בְּרִיָּה הַדּוֹמָה לְעַכְבָּר (ס״א: לְעַכָּבִישׁ), וְהַבְּרִיּוֹת קוֹרִין אוֹתָהּ סַלָּמַנְדְּרָא. אָדָם סָךְ יָדוֹ מִדָּמָהּ אוֹ אֶחָד מֵאֵבָרָיו, אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. לָמָּה, עַל שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיאָתָהּ מִן הָאוּר. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנָּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, קַל וָחֹמֶר מִסַּלָּמַנְדְּרָא. וּמָה סַלָּמַנְדְּרָא עַל שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיאָתָהּ מִן הָאוּר, הַסָּךְ מִדָּמָהּ אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שׁוֹמְרֵי תוֹרָה שֶׁהִיא דַּת אֵשׁ וְנִתְּנָה מִיַּד אֵשׁ אוֹכְלָה וְלוֹמְדֶיהָ בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'.
4
ה׳מַהוּ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַחֲשָׁבָה עֲמֻקָּה נָטַלְתָּ עִם אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים כְּשֶׁאָמַרְתָּ לוֹ יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהֶיה זַרְעֲךָ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיוּ גֵרִים וְתוֹשָׁבִים בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם מִשְׁתַּעְבְּדִין אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְהָיוּ חַיָּבִין לֵירֵד מְכֻפָּתִין בְּקוֹלָרִין. וְלֹא עָשָׂה כָךְ, אֶלָּא חָשַׁב הֵיאַךְ לְהוֹרִידָן בְּכָבוֹד, וְהֵבִיא עֲלִילָה שֶׁיֶּאֱהַב יַעֲקֹב לְיוֹסֵף וְיִשְׂנְאוּהוּ אֶחָיו וְיִמְכְּרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיוֹרִידוּהוּ לְמִצְרַיִם וְיֵרֵד יַעֲקֹב וּבָנָיו בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה.
5