מדרש תנחומא, וישב ד׳Midrash Tanchuma, Vayeshev 4
א׳וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם (תהלים סו, ה). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אַף הַנּוֹרָאוֹת שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלֵינוּ, בַּעֲלִילָה אַתְּ מְבִיאָן. בֹּא וּרְאֵה כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי בֶרֶכְיָה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם (בראשית א, ב), זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמַּחֲשִׁיךְ פְּנֵיהֶם שֶׁל בְּרִיּוֹת.
1
ב׳וְאָדָם נִבְרָא בַשִּׁשִּׁי וַעֲלִילָה נִתְלָה בוֹ שֶׁהוּא הֵבִיא אֶת הַמִּיתָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב, יז). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ כָּתַב גֵּט, נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְהַגֵּט בְּיָדוֹ, מְבַקֵּשׁ עֲלִילָה לִתְּנוֹ לָהּ. אָמַר לָהּ: מִזְגִי לִי אֶת הַכּוֹס שֶׁאֶשְׁתֶּה. מָזְגָה לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנָּטַל הַכּוֹס מִיָּדָהּ, אָמַר לָהּ: הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ. אָמְרָה לוֹ: מַה פִּשְׁעִי. אָמַר לָהּ: צְאִי מִבֵּיתִי שֶׁמָּזַגְתְּ לִי כּוֹס פָּשׁוּר. אָמְרָה לוֹ: כְּבָר הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עֲתִידָה לִמְזֹג לְךָ כּוֹס פָּשׁוּר, שֶׁכָּתַבְתָּ הַגֵּט וַהֲבֵאתוֹ בְּיָדֶךָ. אַף כָּךְ, אָמַר אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל שֶׁלֹּא בָרָאתָ עוֹלָמְךָ קֹדֶם שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, הָיְתָה תוֹרָה אֶצְלְךָ אָמוֹן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם (משלי ח, ל), שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה, וּכְתִיב בָּהּ, זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל (במדבר יט, יד). אִלּוּלֵי שֶׁהִתְקַנְתָּ מָוֶת לַבְּרִיּוֹת, הָיִיתָ כּוֹתֵב בָּהּ כָּךְ. אֶלָּא בָּאתָ לִתְלוֹת בִּי אֶת הָעֲלִילָה. הֱוֵי, נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם.
2
ג׳וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְגוֹ' (דברים א, לה). אִישׁ, זֶה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב: וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו (במדבר יב, ג), הָאִישׁ הַמְּסֻיָּם בָּאֲנָשִׁים. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר, וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים (ש״א יז, יב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה (שמות ו, א), בְּמִלְחֶמֶת פַּרְעֹה אַתָּה רוֹאֶה וְאֵין אַתָּה רוֹאֶה בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם: שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים (במדבר כ, י), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה. הֱוֵי, נוֹרָא עֲלִילָה.
3
ד׳וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹסֵף, וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם, עַל יְדֵי לָשׁוֹן שֶׁל אַרְגָּמָן שֶׁעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים, נִכְתַּב עָלָיו אַרְבַּע אוֹנָאוֹת. פַּסִּים, פ' פּוֹטִיפַר, ס' סוֹחֲרִים, י' יִשְׁמְעֵאלִים, מ' מִדְיָנִים. בִּשְׁבִיל כְּתֹנֶת פַּסִּים גָּרַם לְכָל הַשְּׁבָטִים לֵירֵד לְמִצְרָיִם. וְאָמַר רַבִּי יוּדָן, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם גְּזֵרַת יָדֹעַ תֵּדַע, וְהֵבִיא עֲלִילָה לְכָל דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף וְיִשְׂנְאוּהוּ אֶחָיו וְיִמְכְּרוּ אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיוֹרִידוּהוּ לְמִצְרַיִם וְיִשְׁמַע יַעֲקֹב שֶׁיּוֹסֵף חַי בְּמִצְרַיִם וְיֵרֵד עִם הַשְּׁבָטִים וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ שָׁם. הֱוֵי, וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, אַל תִּקְרֵי הוּרַד אֶלָּא הוֹרִיד אֶת אָבִיו וְהַשְּׁבָטִים לְמִצְרָיִם.
4
ה׳אָמַר רַבִּי תַנְחוּמָא, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְפָרָה שֶׁמְּבַקְשִׁין לִתֵּן עֹל בְּצַוָּארָהּ, וְהִיא מוֹנַעַת הָעוֹל מִן צַוָּארָהּ. מֶה עָשׂוּ. נָטְלוּ אֶת בְּנָהּ מֵאַחֲרֶיהָ וּמָשְׁכוּ אוֹתָהּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמְּבַקְשִׁין בּוֹ לַחֲרוֹשׁ, וְהָיָה הָעֵגֶל גּוֹעֶה. שָׁמְעָה הַפָּרָה בְּנָהּ גּוֹעֶה, הָלְכָה שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָהּ בִּשְׁבִיל בְּנָהּ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵם גְּזֵרַת יָדֹע תֵּדַע, וְהֵבִיא עֲלִילָה לְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם וּפָרְעוּ אֶת הַשְּׁטָר. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, הֱוֵי, נוֹרָא עֲלִילָה וְגוֹ'.
5