תנחומא בובר, בראשית ל״בMidrash Tanchuma Buber, Bereshit 32
א׳זה ספר וגו'. מה עשה הקב"ה לאדם, הפיל עליו שינה והראה לו נח וכל התמימים, אברהם וכל הגרים, יצחק וכל מקריבי עולה, יעקב וכל יושבי אוהלים, משה וכל הענוים, אהרן וכל הכהנים, יהושע וכל הפרנסים, דוד וכל המלכים, [שלמה וכל השופטים], וכיון שראה את כולם, הקיץ משנתו, א"ל הקב"ה ראית [אותם, חייך] כל הצדיקים הללו יוצאין ממך, כיון שאמר לו כך, נחה רוחו אמר דוד רבונו של עולם כתבת אותי בספרו של אדם הראשון, שנאמר אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי (תהלים מ ח), לפיכך אני צריך לומר לפניך שירה, שנאמר אז אמרתי ואין אז אלא שירה, [שנאמר אז ישיר משה (שמות טו א)], לפיכך מקלסו רבות עשית אתה ה' אלהי (תהלים מ ו), אימתי אנו צריכין לומר לפניך שירה, לעולם הבא, שנאמר מזמור שירו לה' שיר חדש (שם צח א).
1