תנחומא בובר, בראשית ל״גMidrash Tanchuma Buber, Bereshit 33
א׳וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ (בראשית ו ה), ילמדנו רבינו כמה דינם של רשעים בגיהנם, כך שנו רבותינו, משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש, זה מן המשנה, מן המקרא מנין, דכתיב והיה מדי חדש בחדשו (ישעיה סו כג), מאותו חודש לאותו חודש הרי י"ב חדשים, שנאמר מיום ליום ומחדש לחדש [שנים עשר] (אסתר ג ז). ובמה הם נידונין, באש ובשלג, שנאמר לא תירא לביתה משלג (משלי לא כא), זהו גיהנם, ונוטלין אותו מן השלג ומקלעין אותו לתוך האש. אמר דוד ויעלני מבור שאון מטיט היון (תהלים מ ג), ולמה נקרא שמו טיט היון, שהן נוטלין אותן ומשליכין אותן לאש, והן צווחין ווי, ואחר כך הן מקלעין אותם לשלג, והן צווחין ווי, לכך נקרא שמו היון, מקום שאומרים שם ווי ווי. והיכן משלימין את נפשותיהם, אמר חזקיה בריה דר' חייא בתוך השלג, שנאמר תשלג בצלמון (תהלים סח טו), ומה ראית להקיש משפט רשעים בגיהנם למשפט דור המבול, שכשם שדינם של אלו באש ובשלג, [כך דינם של אלו באש ובשלג, באש מנין], שנאמר בחומו נדעכו ממקומם (איוב ו יז), ובשלג מנין, שנאמר ויהי הגשם על הארץ (בראשית ז יב), ולמה כך, אלא במדה שאדם מודד בה מודדין לו, ראה מה כתיב ויראו בני האלהים את בנות האדם (שם ו ב), אלו הבתולות, כי טבת הנה (שם), אלו הפנויות. ויקחו להם נשים (בראשית שם), אלו נשי אנשים. מכל אשר בחרו (שם) א, על הזכר ועל הבהמה. אמר ר' הונא בשם ר' אידי לא נתחתם גזר דינם של דור המבול עד שכתבו קמיסמסין (פי' כתובות) לזכר ולבהמה, לפיכך באו עליהן המים כמין אשה, שנאמר ילפתו ארחות דרכם (איוב ו יח), ואין ילפתו אלא אשה, שנאמר ויחרד האיש וילפת והנה אשה (רות ג ח), ואין ארחות אלא (אשה) [נשים], שנאמר אורח כנשים (בראשית יח יא), וכן דרכם, שנאמר כי דרך נשים לי (שם לא לה), הוי אומר במה שחטאו בו נפרע מהם. תדע לך שכן הוא, ראה מה כתיב, ביום ההוא נבקעו כל מעינות תהום רבה (שם ז יא), מהו רבה, אלא אמר הקב"ה כמה שחטאו ברבה, כך אני נפרע מהם ברבה, מנין ממה שקראו בענין וירא ה' כי רבה וגו'.
1