תנחומא בובר, בא י״טMidrash Tanchuma Buber, Bo 19
א׳ויקם פרעה לילה (שמות יב ל). מהו לילה, שהיה חשוך (בלילה) [כלילה].
1
ב׳הוא וכל עבדיו. הוא חשוך והן חשוכין.
2
ג׳ותהי צעקה גדולה וגו' (שם), כיצד מצרי נושא חמש נשים, והיו לו חמש בכורות מהן וכן אשה שהיתה נשואה לחמש אנשים, והיו לה מהן חמש בכורות (מהן), והיו כולם מתים, לקיים מה שנאמר ומת כל בכור. ובית שלא היה בו בכור היתה צווחה גדולה (מן הבית) [כבבית] שהיה בו בכור, שהיה בעל הבית בכור, שנאמר (גם) [אף] אני בכור אתנהו (תהלים פט כח), שנאמר ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת (שמות שם).
3
ד׳ויקרא למשה ולאהרן (שם שם לא). היה הולך וקורא בלילה בכל שוק ושוק ואומר היכן הוא משה והיכן הוא דר, והיו בניהם של ישראל משחקין בו, ואומרים לו פרעה להיכן אתה הולך, והוא אומר להם למשה אני מבקש, והם אומרים לו כאן הוא דר ומשחקים בו עד שעמד עליו, [א"ל פרע] קומו צאו מתוך עמי (שם), אמר לו משה וכי גנבים אנו, הקב"ה אמר לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר (שם שם כב), א"ל פרעה בבקשה ממך קומו צאו, א"ל משה למה אתה מטריה הרבה, א"ל שאני בכור ומתיירא אני שמא אמות, א"ל משה אל תתירא מן הדבר, לגדולה מזו אתה מתוקן, ולא תאמר שפרעה בלבד היה דוחק אלא כל המצרים היו דוחקין, שנאמר ותחזק מצרים וגו' (שם שם לג), אמר להם הקב"ה חייכם אין כולכם מתים כאן אלא בים, למה לא מתו כולם במכת בכורות אלא בים, אמר ר' שמואל בר נחמן בערמה באו מצרים על ישראל, אמרו אם משעבדים אנו אותם באש, יכול אלוהיהן להביא עלינו אש מלמעלה, כשם שהביא על הסדומים, אלא נשבע שאיני מביא עוד מבול לעולם, (חייכם) בואו ונשעבדם במים, אמר להן הקב"ה אני נשבעתי שאיני מביא עוד מבול לעולם, חייכם אותן אנשים הלכו למבול, שנאמר יגירהו על ידי חרב (תהלים סגי ב), אותן האנשים נגררין והולכין מעצמן לים, מנת שועלים יהיו (שם), אמר שלמה אחזו לנו שועלים וגו' (שה"ש ב טו). אמר ר' שמואל (שעל הים הביטו) [שעל ים כתיב].
4
ה׳פרע מהם הקב"ה במצרים, ואח"כ פרע מהם על הים, במצרים מה כתיב, ויהי בחצי הלילה, כיון שהכה השר שלהן ואחר כך הכה אותן, וכן הוא אומר ובכל אלהי מצרים וגו' (שמות יב יב), של אבן היה נימוק, של כסף ושל זהב היה ניתוך, כיון שפרע מאלהיהם ואחר כך פרע מהם, סוס ורוכבו רמה בים, זה השר, ואח"כ מרכבות פרעה וחילו], אף במלכות רומי הרשעה הזו משהקב"ה פורע משר שלהם ואחר כך פורע מהם, כשם שעשה למלכות בבל, משפרע משרם ואחר כך פרע מנבוכדנצר, שנאמר ופקדתי על בל בבבל (ירמיה נא מד). ואף כך הוא עושה לאדום, שנאמר מדוע נסחף אביריך (שם מו טו), זה השר שלהם, שמלקה אביריך אותו בצרעת, ואין נסחף אלא צרעת, שנאמר שאת או ספחת וגו' (ויקרא יג ב), ואחר כך הוא פורע ממנה, שנאמר כי ה' הדפו (ירמיה שם), וכן הוא אומר יפקד ה' על צבא המרום במרום (ישעיה כד כא), ואחר כך ועל מלכי האדמה (באדמה) [על האדמה] (שם), אבל ישראל כשם שאלהיהם חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, כך הם חיים וקימים לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם (ירמיה י י), ובישראל כתיב ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום (דברים ד ד).
5
ו׳חסלת פרשת בא
6