תנחומא בובר, חקת כ׳Midrash Tanchuma Buber, Chukat 20
א׳ [ד"א מי כהחכם. זה משה, דכתיב ביה עיר גבורים עלה חכם (משלי כא כב), ומי יודע פשר דבר, שפשר תורה לישראל, חכמת אדם תאיר פניו], אמר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי על כל דבר ודבר שהיה אומר הקב"ה למשה, היה אומר לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים (ויקרא כא), אמר לפניו רבש"ע ואם נטמא במה טהרתו, ולא נשיבו, באותה שעה נתכרכמו פניו של משה, הה"ד ועוז פניו ישונה, וכיון שהגיע לפרשת פרה, אמר לו הקב"ה משה, אותה אמירה שאמרתי לך, לך אמור אל הכהנים, ואמרת לי אם נטמא במה תהא טהרתו, ולא השבתיך, זו היא טהרתו, ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת (במדבר יט יז).
1