תנחומא בובר, עקב ו׳Midrash Tanchuma Buber, Eikev 6
א׳ד"א נכון יהיה הר בית ה' וגו', והר תבור יהיה גבוה מאד, משל למה הדבר דומה לבני פלטירין של מלך ירדו מן העיר והרגו אריות ונמרים ודובים ביער, והביאום ותלו אותם כנגד שער העיר, וכל בני העיר היו תמידין, מי הרגל אותם אריות, כך עשה הקדוש ברוך הוא, בא סיסרא לישראל בהר תבור, מן שמים נלחמו הכוכבים וגו' (שופטים ה כ), התחילו הכל תמיהים, שמעולם לא היה כמעשה הזה, שירדו כוכבים מן השמים לעשות מלחמה עם בשר ודם, אמר הקב"ה בעולם הזה הכוכבים נלחמו בשבילכם, אבל לעלם הבא ויצא ה' ונלחם בגוים ההם וגו' ועמדו רגליו וגו' (זכריה יד ג ד), וכל אותו הענין, והיו הכל מראין אותו באמצע, שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו (ישעיה כה ט).
1
ב׳חסלת פרשת עקב
2