תנחומא בובר, לך לך י״טMidrash Tanchuma Buber, Lech Lecha 19
א׳[אל תירא אברם] זש"ה אשר אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה (משלי כח יד), וכתיב חכם ירא וסר מרע (שם יד טז), מי הוא זה אברהם, וממי היה מתירא, מן שם שהרג את בניו, את כדרלעמר מלך עילם, ושלשת בניו, שנאמר בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם (בראשית י כב), והיה מתירא לומר הרגתי בניו של צדיק, ועכשיו הוא מקללני ואת מת, מה עשה יצא לקראתו שם לרצותו, שנאמר ומלכי צדק מלך שלם (שם יד יח), אמר הקב"ה חייך איני מקללך אלא מברכך, שנאמר ויברכהו ויאמר ברוך אברם וגו' (בראשית יד יט), א"ל בשביל שהרגת את בני אני מברכך, שנאמר וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך וגו' (שם שם כ), מהו אשר מגן צריך, מגינה עשה הקב"ה והפיל אותם לפניך, והיה אברהם אבינו נוטל עפר וזורקו עליהם ונעשים חצים וקשתות, ונוטל קש וזורק עליהם, ונעשה חרבות ורמחים, שנאמר מי העיר ממזרח צדק וגו' [יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו] (ישעיה מא ב), זה אברהם שנאמר אחריו, ירדפם יעבר שלום, הוי אומר אשר מגן צריך בידך וגו'. אמר הקב"ה אחר הדברים האלה אתה מתירא, אל תירא אברם, לכך נאמר אשרי אדם מפחד תמיד (משלי כח יד).
1
ב׳ ועוד היה אברהם אבינו מתירא כשהרג את המלכים היה תמה ואמר שמא בטלתי מצות הקב"ה שצוה את בני נח, שופך דם האדם (בראשית ט ו), ואני הרגתי כל אותן האוכלוסין, א"ל הקב"ה אל תירא אברם, אלא שכר הרבה אני צריך ליתן לך, שאתה עקרת את הקוצים, שנאמר והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו (ישעיה לג יב), לכך נאמר אל תירא אברם, אמר הקב"ה לישראל, בעולם הזה אתם מתפחדים על העונות, אבל לעולם הבא שאין בו יצר הרע אתם מתפחדים על הטוב שתקנתי לכם, שנאמר (ואחר) [אחר] ישובו בני ישראל (ועבדו) [ובקשו] את ה' אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו (הושע ג ה), ומהו טובו זה בית המקדש, שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג כה), ישועה מציון, שנאמר מי יתן מציון ישועת ישראל (תהלים יד ז), הברכה מציון, שנאמר כטל חרמון שיורד על הררי ציון וגו' (שם קלג ג), עזר מצין, שנאמר ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך (שם כ ג), אמר קב"ה אף לעולם הבא אני אברך את ישראל מציון, שכן דוד אמר יברכך ה' מציון (שם קלד ג).
2