תנחומא בובר, לך לך כ׳Midrash Tanchuma Buber, Lech Lecha 20
א׳ויהי אברם בן תשעים שנה (בראשית יז א). ילמדנו רבינו מהו שיהא אדם מותר לרפאות בשבת, כך שנו רבותינו ספק נפשות דוחה את השבת, ואם ספק מתרפא, ספק אין מתרפא, אין דוחין, אבל בשביל המילה דוחין את השבת. אמר ר' יוסי בא וראה כמה חביבה מילה לפני הקב"ה כשאמר לאברהם שימול היה קשה עליו, אמר אם אני מל עכשיו אני חסר אבר אחד, א"ל הקב"ה עד שלא תימול [שמך אברם] וחשבון אותיותיו רמ"ג, ואבריו של אדם רמ"ח אברים, הרי אתה חסר ה' אברים, וכשתמול אתה שלם, אמר לפניו רבונו של עולם היאך, א"ל לא יקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם (בראשית יז ה), ואתה נעשה שלם.
1