תנחומא בובר, מסעי ו׳Midrash Tanchuma Buber, Masei 6
א׳ כי אתם באים אל הארץ. [מה כתיב למעלה מן הענין, והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם] (במדבר לג נב), זש"ה מלפנו מבהמות (הארץ) [ארץ] (איוב לה יא), אמר להם לישראל, למדו מפרו של אליהו, כי בשעה שאמר אליהו (לעובדי) [לנביאי] הבעל בחרו לכם (את) הפר האחד ועשו ראשונה (מ"א יח כה), באותה שעה נתקבצו ארבע מאות וחמשים נביאי הבעל, (ות"נ) [וארבע מאות] נביאי האשרה, ולא יכלו לזוז רגלו מן הארץ, ראה מה כתיב שם, ויתנו לנו שנים פרים וגו' (שם שם כג), אמר להם אליהו בחרו לכם שנים פרים תאומים מאם אחת, הגדילים על בוס אחד, והטילו עליהם גורלות, אחד לשם, ואחד לבעל, בחרו להם הפר האחד, ופרו של אליהו היה נמשך והולך אחריו, ואותו הפר שעלה לשם הבעל נתקבצו כל אותן נביאי הבעל, ונביאי האשרה, לזוז רגלו מן הארץ, ולא יכלו, עד שפתח אליהו ואמר להם לך עמהם, השיב הפר ואמר לאליהו לעיני כל העם, ואמר לו אני וחבירי יצאו מבטן אחד, וגדלנו במרעה אחד, על אבוס אחד, הוא עלה בחלקו של הקב"ה, ושמו של הקב"ה מתקדש עליו, ואני עליתי בחלק הבעל, להכעיס את בוראי, אמר לו אליהו לך עמהם, ואל ימצאו עלילה, כשם ששמו של הקב"ה מתקדש על זה שעמי, כך מתקדש עליך, א"ל וכן אתה יועצני, שבועה שאיני זז מכאן עד שתמסרני בידם, שנאמר ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו (שם שם כו), ומי נתנו להם, אליהו, ואתה למד שאליהו אמר להם בחרו לכם הפר האחד (שם שם כה), ולבסוף כתיב ויקחו את הפר אשר נתן להם (שם שם כו), לכך נאמר מלפנו מבהמות ארץ. ומעוף השמים (תחכמנו) [יחכמנו] (איוב לה יא), אמר הקב"ה לימדו מן העורבים, שהיו מכלכלים את אליהו, שנאמר ואת העורבים צויתי לכלכלך שם [והעורבים מביאים לו לחם ובשר וגו'] (מ"א יז ד ו), מהיכן היו מביאים לו לחם ובשר ובבקר ולחם ובשר בערב, מן שוללחנו של יהושפט, לפי שלא היו רוצים אותם עורבים ליכנס בביתו של אחאב, להוציא משולחנו של אותו רשע כלום לאותו צדיק, מפני שהיתה ביתו מליאה עבודת כוכבים, הוי מעוף השמים (תחכמנו) [יחכמנו], אמר הקב"ה לישראל לימדו מן הפר, ומן העורבים, ואל תפנו אל האלילים להסתכל בהם, (שנאמר) [מנין ממה שקראו בענין] והורשתם את כל יושבי הארץ.
1