תנחומא בובר, מסעי ז׳Midrash Tanchuma Buber, Masei 7
א׳ כי אתם באים. זש"ה הדור אתם ראו דבר ה' [המדבר הייתי לישראל] וגו' (ירמיה ב לא), אל תהי קורא אלא המדבר הייתי לישראל דבר ולא הייתי עושה לישראל, הארץ שהתניתי ליתנה להם שמא אמרתי שהיא נאה והטעיתי אותם, אם ארץ מאפליה (שם), מהו מאפליה, שמא אמרתי לכם להכניס אתכם לארץ והלקשתי אתכם, שאין מאפליה אלא לשון הלקשה, שנאמר כי אפילות הנה (שמות ט לב), הרי אתם נכנסין לתוכה. כי אתם באים אל הארץ כנען, ארץ של פרקמטיא, ארץ של סחורה, כמה דאת אמר כנעניה כבדי ארץ (ישעיה כג ח).
1
ב׳זאת הארץ אשר תפולת לכם בנחלה (במדבר לד ב), מהו לכם, לכם היא ראויה, משל למלך שהיו לו עבדים ושפחות, והיה משיא עבדיו ן אוסיא אחרת, עמד המלך וחישב בדעתו, אמר העבדים שלי, והשפחות שלי, מוטב שאשיא עבדי לשפחותי שלי (לשלי), כך אמר הקב"ה, הארץ שלי הוא, שנא' כי לי הארץ וגו' (ויקרא כה כג), ואומר לה' הארץ ומלואה וגו' (תהלים כד א), וישראל שלי הם, שנאמר כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא כה כה), מוטב שאנחיל את ארצי לעבדי שלי, לעם שלי, לכך נאמר זאת הארץ אשר תפול לכם בנחלה.
2