תנחומא בובר, שמיני ו׳Midrash Tanchuma Buber, Shmini 6
א׳ויאמר אל אהרן קח לך עגל (ויקרא ט ב), למה לא נאמר לו פר אלא עגל, א"ל שעל ידי העגל (נתפקפקה הכהונה בידך, ועל ידי העגל היא מתבוססת בידך, ולא עוד אלא שלא יהו ישראל אומרים יש להם עונות ממעשה העגל, לפיכך אמר הם יקריבו עגל, שנאמר ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וגו' (שם שם ג), כדי שידעו שנתכפר להם על מעשה העגל, אמר להם הקב"ה בעולם זה נתכפר להם על ידי קרבנות, ולעולם הבא אני מוחל עונותיהם שלא בקרבן, שנאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור (ישעיה מג כה).
1