תנחומא בובר, תזריע י״בMidrash Tanchuma Buber, Tazria 12
א׳ד"א לא יגורך רע. אמר ר' אלעזר בן פדת בשם ר' יוחנן אין שמו של הקב"ה נזכר על הרעה אלא על הטובה, תדע לך שהוא כן, שבשעה שברא הקב"ה את האור ואת החושך וקרא להן שמות, הזכיר שמו על האור, ולא הזכיר שמו על החושך, שנאמר ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה (בראשית א ה), וכן אתה מוצא כשברא אדם וחוה, הזכיר שמו עליהן, שנאמר ויברך אותם אלהים וגו' (שם שם כח), וכשקללם לא הזכיר שמו עליהם, שנאמר אל האשה אמר (שם ג טז), ולאדם אמר (שם שם יז), ואם תאמר על הנחש הזכיר בשעת קללתו, [דכתיב ויאמר ' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור את (שם שם יד)], כך שנו חכמים, על ג' דברים הזכיר הקב"ה שמו, אעפ"י שהן לרעה,
1
ב׳על המסית זה הנחש שהסית את האשה ואמר כי יודע אלהים וגו' (שם ג ה), ולפי שהסית הזכיר את שמו עליו, ועל העובר על דברי חכמים, שנאמר כה אמר ה' [אלהי ישראל] ארור האיש אשר לא ישמע וגו' (ירמיה יא ג),
ועל העושה פטרונו בשר ודם, שנאמר כה אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו (ומה') [ומן ה'] יסור לבו (שם יז ה),
ועל העושה פטרונו בשר ודם, שנאמר כה אמר ה' ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו (ומה') [ומן ה'] יסור לבו (שם יז ה),
2
ג׳וכן אתה מוצא בנח כשבירך את בניו, שנאמר ברוך ה' אלהי שם וגו' (בראשית ט כו), אבל כשקילל את כנען [לא הזכיר שמו של הקב"ה עליו], שנאמר ויאמר ארור כנען וגו' (שם שם כה), וכן אתה מוצא באלישע הנביא, כשבא מלך ארם להלחם בישראל, נתייעץ בעבדיו, ועשה להם פיטסים, אמר כשיבואו ישראל להלחם בנו יפלו בתוך הפיטסים (פי' חפירות), שנאמר ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלוני אלמוני תחנותי, וישלח איש האלהים אל מלםך ישראל [לאמר] השמר מעבור (אל) המקום הזה כי שם ארם נחתים (מ"ב ו ח ט).ואין הקב"ה עושה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג ז), כיון שעברו ישראל פעם ראשונה ושניה ולא נפלו, הרגיש מלך ארם ואמר לעבדיו, הלא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל, אמרו לו עבדיו כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך ויאמר לכו וראו וגו' (מ"ב שם יא יב יג), וישלח שמה סוסים ורכב (שם שם יד), מיד ויצעק ויאמר אהה אדני איכה נעשה, ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם (שם שם טו טז), מיד נתפלל אלישע לשמו של הקב"ה, שנאמר ויתפלל אלישע ויאמר ה' פקח נא את עיניו ויראה, ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש (סביב) [סביבות] אלישע (שם שם יז), מיד עמד אלישע וקלל ארמים, ויאמר (הכה) [הך נא] את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע (שם שם יח), ולא הזכיר את השם, וכשחזר והתפלל עליהם שיפקחו עיניהם אמר ה' פקח (נא) [את עיני אל ויראו] (שם שם כ), הוי שאין שמו של הקב"ה נזכר על הרעה. וכן אתה מוצא כשבאו מלאכי חבלה להחריב את ירושלים, שנאמר והנה ששה אנשים באים וגו' (יחזקאל ט ב), אמר לו הקב"ה לגבריאל מלא חפניך גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר, כדכתיב ויאמר אל האיש לבוש הבדים וגו' (שם י ב), בא גבריאל ועמד לו אצל האופן, א"ל הכרוב מה אתה חפץ, א"ל כך וכך צוני הקב"ה, א"ל טול, א"ל תן אתה בידי, וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים (שם שם ז), אמר ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוחי אילמלי לא נצטננו גחלים מידו של כרוב לידו של גבריאל לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, ולא רצה הקב"ה לעשות את הרעה על ידי עצמו אלא על ידי מלאך, אבל לעתיד לבא הטובה עושה על ידי עצמו, שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וגו' (שם לו כה), הוי כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע.
3