תנחומא בובר, צו א׳Midrash Tanchuma Buber, Tzav 1
א׳וידבר ה' וגו'. צו את אהרן וגו' (ויקרא ו א ב). זש"ה כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים (תהלים פט ז), אמר הקב"ה אילו הייתי מבקש קרבן, לא הייתי אומר למיכאל שיקריב לי קרבן, וממי אני מבקש קרבן מישראל, וכן הוא אומר בלחם הפנים ביום השבת ביום השבת [יערכנו לפני ה' תמיד] (ויקרא כד ח), וכתיב הירצה ה' באלפי אלים ברבבות נחלי שמן (מיכה ו ז), בלעם הרשע היה סניגרון של אומות העולם, ועל ידו הוא מדבר, הירצה ה' [באלפי אלים ברבבות נחלי שמן], רוצה הוא מה שאתם מקריבים לו לוג שמן, אנו מקריבין לו רבוא רבבות נחלי שמן, מה הקריב אברהם לפניו לא איל אחד, שנאמר וישא [אברהם את] עיניו וירא והנה איל אחר וגו' (בראשית כב יג), אם רוצה אני מקריבין לו אלפי אלים, ומה הקריב לו בנו, אני אקריב לו בני ובתי, שנאמר האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי (מיכה שם), בכורי פשעי זה בני הבכור, פרי בטני חטאת נפשי זה בתי. ראה כמה היה בלעם הרשע ערום, התחיל לומר את שבעת המזבחות ערכתי (במדבר כג ד), לא אמר מזבחות, אלא המזבחות, אלו הן משנברא אדם הראשון ועד עכשיו שבע מזבחות בנו, ואני מקריב שבע כנגד שבעתן, ומה הם מקריבים שתים עשרה חלות, שנאמר ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות (ויקרא כד ה), כיון שנגלה עליו הקב"ה א"ל רשע מה אתה עשה, א"ל את שבע המזבחות ערכתי, למה היה הרשע הזה דומה, לטבח שהיה מוכר בשוק, והיתה חנותו מלאה בשר, וראה הלוגסטוס והיה מסתכל בבשר, ראה אותו טבח שהיה מסתכל בבשר, א"ל מרי כבר שלחתי אופסנין לביתך, כך בלעם אמר לו הקב"ה רשע מה אתה עושה בכאן, אמר לפניו את שבע המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח (במדבר שם), א"ל הירצה ה' באלפי אלים (מיכה שם), אמר לפניו האתן בכורי פשעי, א"ל הקב"ה רשע אם הייתי מבקש קרבן, הייתי אומר למיכאל ולגבריאל והיו מקריבין לפני, שנאמר כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים (תהלים שם), בבני אברהם יצחק ויעקב שהן אילי עולם, אמר לו הקב"ה מה אתה מבקש להטעות עצמך לפני שאקבל מן האומות קרבנות, אין אתה יכול, א"ל שבועה היא מאת בני ישראל, ברית עולם תנאין הן, שאין אני מקבל קרבנות אלא מישראל, שנאמר צו את אהרן ואת בניו לאמר וגו'. והאומות אומרים מה הוא כך שישראל מקריבין ומקטירין, אמר להם הקב"ה זאת תורת העולה, מי זאת עולה מן המדבר וגו' (שה"ש ג ו), ומשה עלה אל האלהים (שמות יט ג).
1