תנחומא בובר, ויקרא י״חMidrash Tanchuma Buber, Vayikra 18
א׳ד"א והרשעים כים נגרש. מה הים טיטו על פיו, אף הרשעים סריותם על פיהם, שנאמר ויגרשו מימיו רפש וטיט (ישעיה נז כט), ולא מטובתו של אדם שומע חרופין וגדופין, אלא מתך עונות שיש בידו, שנאמר נפש כי תחטא ושמעה קול אלה וגו'. אתה מוצא שלשה דברים ברשותו של אדם, ושלשה אינן ברשותו של אדם, אלו הן ברשותו, הפה והידים והרגלים, הפה אם רוצה אדם לעסוק בתורה עוסק, לחרף ולגדף עושה, ששפתותיו ברשותו, הידים אם רוצה ליתן צדקה נותן, לגנוב גונב, למה שהן ברשותו, הרגלים רוצה לילך לבית הכנסת הולך, לגנוב לנאוף לרצוח הולך שרגליו ברשותו. ואלו אינן ברשותו, העינים והאזנים והאף, העינים היה עובר בשוק ראה עשה עבירה בשוק, רואה שלא בטובתו, האזנים שמע קול חרופין וגדופין ולא היה רוצה לשמוע, מה יעשה, שמע שלא בטובתו, האף עבר במקום ע"ז והריח קטורת של ע"ז, ולא הריח ברצונו, מה יעשה, הריח שלא בטובתו, וכשהקב"ה מבקש אף אלו שהן ברשותו אינן ברשותו, הפה, בלעם בא לקלל את ישראל לא הניחו הקב"ה, אלא בירך אותם, שנאמר ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם וגו' (דברים כג ו), והידים, כן אתה מוצא בירבעם, כיון שבא הנביא ויקרא (אל) [על] המזבח (דבר) [כדבר] ה', ויאמר מזבח מזבח [כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד וגו'] (מ"א יג ב), באותה שעה אמר ירבעם משה כתב בתורה כי יקום בקרבך נביא וגו' ונתן אליך אות או מופת (דברים יג ב), ואתה מה מופת אתה נותן לי, אמר לו מופת אתה מבקש, זה המופת אשר דבר ה' הנה המזבח נקרע (מ"א יג ג), באותה שעה (וישא) [וישלח] ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשוהו ותיבש ידו (מ"א יג ד), ללמדך שלא היתה ברשות, ורגלים מנין, מאנשי ארם, בשעה שבאו על אלישע, אמר להם הקב"ה ובזכות עצמיכם באתם אתם, מה עשה להם הטעה אותם, שנאמר ויאמר אליהם אלישע לא זה הדרך ולא זו העיר (מ"ב ו יט), ללמדך שאפילו הרלגים אינן ברשותו של אדם, ולא עוד אלא אפילו לעולם הבא, [שנאמר] משגיא לגוים ויאבדם (איוב יב כג), משגא כתיב, ויאבדם מורידם לאבדון, והצדיקים רואין אותן, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה (ישעיה סו כד).
1
ב׳חסלת פרשת ויקרא
2