תנחומא בובר, צו ה׳Midrash Tanchuma Buber, Tzav 5
א׳וזאת תורת זבח השלמים (ויקרא ז יא). זש"ה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותי שלום (משלי ג יז), כל מה שכתוב בתורה, (לשון) [לשום] שלום הוא נכתב, אעפ"י שכתוב בתורה מלחמות, לשם שלום נכתבו, את מוצא שביטל הקב"ה את הגזירה מפני השלום, אימתי כשאמר הקב"ה למשה כי תצור (על) [אל] עיר ימים רבים וגו' (דברים כ יט), וכל אותו הענין, א"ל הקב"ה שיהא מחרים אותם, שנאמר כי החרם תחרימם (שם שם יז), ומשה לא עשה כן, אלא אמר עכשיו אני הולך ומכה, איני יודע מי חטא ומי לא חטא, אלא בשלום אבא עליהם, שנאמר ואשלח מלאכים ממדבר קדמות וגו' [דברי שלום לאמר] (שם ב כו), כיון שראה שלא בא בשלום הכה אותו, שנאמר ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו (במדבר כא לה), אמר לו הקב"ה אני אמרתי כי החרם תחרימם וגו', ואת באתה עליהם בשלום, חייך כשם שאמרת כך אני אעשה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אלה לשלום (דברים כ י), לכך נאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום (משלי יג יז).
1