תנחומא בובר, ויגש א׳Midrash Tanchuma Buber, Vayigash 1
א׳ויגש אליו יהודה וגו' (בראשית מד יח). זש"ה עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו' (קהלת ט יד). ומצא בה איש מסכן (וחכם) [חכם] וגו' (שם שם טו), מהו, הפסוק הזה נאמר בכל הדורות, עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט, אלו מאתים וארבעים ושמונה אברים [שיש באדם], ובא עליה מלך גדול זה יצר הרע, שהוא גדול מיצר טוב, שלש עשרה שנה ויום אחד, ויצר הרע אומר נאכל ונשתה, ונעשה כל תאותינו, ויצר טוב אומר לא נאכל ולא נשתה אלא נעסוק בתורה, ושומעים ליצר הרע, למה שהוא גדול מכולם, ובנה עליה מצודים גדולים (קהלת ט יד), אלו הן הן עונות וחטאים, ומצא בה איש מסכן וחכם זה יצר טוב, ומלט הוא את העיר בחכמתו, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא (שם), שאין שומעין ליצר טוב לפי שהוא קטן, ומי ששומע ליצר טוב אשריו, שנאמר אשרי משכיל אל דל וגו' (תהלים מא ב).
1
ב׳ד"א עיר קטנה, זה העולם, ואנשים בה מעט, זה דור המבול, ובא אליה מלך גדול, זה מלך מלכי המלכים הקב"ה, ובנה עליה מצודים גדולים, שנאמר והנני משחיתם את הארץ (בראשית ו יג), ומצא בה איש מסכן וחכם, זה נח, ומלט הוא את העיר בחכמתו, בא אתה וכל ביתך אל התבה (שם ז א), ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא (קהלת שם), אמר הקב"ה אדם לא זכרו אבל אני זוכרו, שנאמר ויזכור אלהים את נח (שם ח א).
2
ג׳ד"א עיר קטנה זה המדבר, ואנשים בה מעט זה דור המדבר, ובא אליה מלך גדול זה הקב"ה, ובנה עליה מצודים גדולים אימתי בשעה שעשו ישראל את העגל, מח כתיב הרף ממני ואשמידם (דברים ט יד) ומצא בה איש מסכן וחכם, זה משה הצדיק, שנאמר עיר גבורים עלה חכם (משלי כא כב), ומלט הוא את העיר בחכמתו, שנאמר למה ה' יחרה אפך בעמך (שמות לב יא), ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא, אמר הקב"ה אם אדם לא זכרו אני זוכרו, שנאמר ויזכר ימי עולם משה (עבדו) [עמו] (ישעיה סג יא).
3
ד׳ד"א עיר קטנה, זה מצרים. ואנשים בה מעט אלו אחי יוסף, ובא אליה מלך גדל זה יוסף, ובנה עליה מצודים גדולים, א"ל מרגלים אתם, ומצא בה איש מסכן וחכם זה יהודה, ומלט הוא את העיר בחכמתו, ויגש אליו יהודה.
4