תנחומא בובר, ויקרא י״דMidrash Tanchuma Buber, Vayikra 14
א׳והוא עד או ראה או ידע (ויקרא א ה). זש"ה חולק עם גנב שונא נפשו [אלה ישמע ולא יגיד] (משלי כט כד), מע גרם לאדם שיאמר עליו נפש כי תחטא, אלא מפני שלא בא והגיד לחכם פלוני גידף שמו של הקב"ה, לפיכך חולק עמו עונותיו, שנאמר ואם לא יגיד ונשא עונו (ויקרא ה א), לפיכך אמר שלמה חולק עם גנב שונא נפשו, וכשם שהגנב נתפס ושותפו עמו מתחייב, אף מי ששומע גידופו של הקב"ה ואינו מגיד מתחייב עמו, ואל יאמר אדם מה לשון הרע אני אומר, אמר הקב"ה על כל דבר יש בו לשון הרע, חוץ מקללת השם, למה שכשם שאדם מקלל את חבירו ואחד שומע לא איכפת לו, אבל אם קלל לאביו בפניו, הוא נותן נפשו ואמר לאבי קללת, אמר משה הלא הוא אביך קנך (דברים לב ו).
1