מדרש תנאים על ספר דברים ט״ז:י״חMidrash Tannaim on Deuteronomy 16:18
א׳שפטים ושט' למה נאמ' הפרשה לפי שהוא אומ' (שמות יח כא) ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל כשם לשעבר לא הוכשרו עד שהיה בהם שבע מדות כרצון הבורר כך לעתיד לא יוכשרו עד שיהא בהן שבע מדות כרצון הבורר ת״ל תתן לך הכל לפי דעתך:
1
ב׳רבי אומר הרי הוא אומ' (דנ' א ב - ג) ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל מזרע המלוכה ומן הפרתמים:
2
ג׳ילדים אשר אין בהם כל מום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמוד בהיכל מלך בבל והרי דברים קל וחומר ומה אם הברורים לשמש [לחה] סרוחה לא הוכשרו עד שהיה בהן כל המדות הללו הנבררין לשמש דעת עליונה על אחת כמה וכמה גלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם שסוף דורות עתידין לקלקל אמר המקום למשה כל בית דין ובית דין שיעמוד ימנה לו דיינין לפי דעתו:
3
ד׳שפטים ושט' שופטים אלו דיינין:
4
ה׳ושטרים אלו חזנים:
5
ו׳ד״א שפטים אלו דיינין:
6
ז׳ושטרים אלו פורענין:
7
ח׳ד״א שפט' ושט' הקיש שפטים לשטרים מה שפטים בני ברית אף שטרים בני ברית מה שטרים בחול אף שפטים בחול:
8
ט׳ר' אלעזר בן שמוע אומר אם יש שוטר יש שופט אם אין שוטר אין שופט הא כיצד באו שנים אצל השופט וזיכה את הזכאי וחייב את החייב ויצאו לחוץ אם לא רצו לקבל מה יכול הדיין לעשות לפי כך אמר הקב״ה שפטים ושט' תתן לך מי שאינו שומע לשפטים ישמע לשטרים וה״א (ש״ב ח טו, דהי״א יח יד) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו וסמיך ליה ויואב בן צרויה על הצבא וכי מה עסקו של יואב אצל הדיין אמר ר' אליעזר אלמלא מקלו של יואב לא היה דוד יכול לעשות את הדין:
9
י׳תתן לך שיהו (בודקין) [בדוקין] לך כענין שנ' (במד' כז יח) ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון או יכול עד שיהיו כיהושע ואם לאו לא יהיו כשרים ת״ל תתן לך שיהיו בדוקין לך:
10
י״אתתן לך נקראו דינין לשם משה:
11
י״בשלשה דברים נתן משה נפשו עליהן ונקראו על שמו נתן נפשו על התורה ונקראת על שמו שנ' (מלא' ג כב) זכרו תורת משה עבדי וכי תורת משה היא והלא תורת ה' היא שנ' (תה' יט ח) תורת ה' תמימה אלא שנתן נפשו על התורה ונקראת על שמו והיכן מצינו שנתן נפשו על התורה שנ' (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה (ט ט) ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה הא לפי שנתן נפשו על התורה נקראת על שמו:
12
י״גנתן נפשו על ישראל ונקראו על שמו שנ' (שמות לב ז) לך רד כי שחת עמך וכי עם של משה הם והלא עם ה' הן שנ' (יחז' לו כ) עם ה' אלה ומארצו יצאו אלא לפי שנתן נפשו עליהן נקראו על שמו והיכן מצינו שנתן נפשו על ישראל שנ' (שמות ב' יא) ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אח' וירא בס' ויפן כה וכה הא לפי שנתן נפשו על ישראל נקראו על שמו:
13
י״דנתן נפשו על הדינין [ונקראו] על שמו שנ' שפטים ושט' תתן לך וכי של משה הן והלא כבר נאמר (א יז) כי המשפט לאלהים הוא אלא לפי שמסר נפשו עליהן נקראו על שמו והיכן מצינו שמסר נפשו על הדינין שנ' (שמות ב יג - יז) ויאמר לרשע למה תכה רעך ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט על' וישמע פרעה את הד' הז' ויב' לה' את משה ולכהן מדין שבע בנות ויבואו הרועים ויג' ויקם משה ויושיען מדינין ברח ולדינין חזר ואומר (לג כא) צדקת ה' עשה ומש' עם ישראל הא לפי שנתן נפשו על הדינין נקראו על שמו:
14
ט״וד״א תתן לך מלמד שלא ניתנו הדינין אלא לישראל וללמדך שכל ההולך לדין אצל אומות העולם כאלו עובד ע״ז שכך הוא אומר שפטים וש' תתן לך וכת' אחריו לא תטה משפט צדק צדק תר' לא תטע לך אש' ולא עוד אלא שכל המניח דיני ישראל והולך לפני אומות העולם כפר בהקב״ה תחלה שנ' (לב לא) כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים למה שאין חקותיהם טובים:
15
ט״זמלה״ד לחולה שנכנס הרופא לבקרו אמר לבני ביתו האכילוהו והשקוהו כל מה שרוצה אל תמנעו ממנו כלום נכנס אל אחר אמר להן אל יאכל פלוני ואל ישתה דבר פלוני אמרו לו מפני מה לזה אמרת לאכול כל מה שהוא רוצה ולזה אתה אומר אל יאכל דבר פלוני ואל ישתה דבר פלוני אמר להן הראשון אינו של חיים לפי כך אמרתי על תמנעו ממנו כלום בין אכל בין לא אכל ימות אבל זה של חיים לפי כך לא יאכל דבר פלוני ולא ישתה דבר פלוני וכן חקות הגוים אינן של חיים שנ' (עי' יר' י ג) כי חקות הגוים הבל ואומ' (יחז' כ כה) וגם אני נתתי להם חקים לא טובים אבל ישראל נתן להם חקים ומשפטים ומצות טובים לכך נאמר בהם (ויק' יח ה) אשר יעשה אתם האדם וחי בהם:
16
י״זבכל שעריך הרי זו מצות עשה להושיב דיינין בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך או יכול אפילו בחוצה לארץ יהו חייבין להעמיד בכל פלך ופלך ת״ל אשר ה' אלה' נותן לך לא בחוצה לארץ:
17
י״חושפטו ר' יהודה אומר זה אחד הממונה על כולם שנ' תתן לך:
18
י״טרבן שמעון בן גמליאל אומר לשבטיך ושפטו מצוה לשבט לדון את שבטו:
19
כ׳ר' יאשיה אומר אם אמרה תורה בכל שעריך מה ת״ל לשבטיך ואם אמרה תורה לשבטיך למה נאמר בכל שעריך אלא בא הכתוב להקיש סנהדרי גדולה לסנהדרי קטנה מה גדולה דנה והורגת אף קטנה תהא דנה והורגת:
20
כ״אושפטו את העם למה נאמר לפי שהוא אומר שפטים ושטרים תתן לך שומע אני אעפ״י שאינן בקיאין בדין ת״ל ושפטו את העם בזמן שהן בקיאין בדין:
21
כ״בושפטו את העם בעל כרחן:
22
כ״גמשפט צדק זה מנוי הדיינין:
23
כ״דד״א ושפטו את העם ר' שמואל אומר כל זמן שישראל נשמעין לדיניהן הקב״ה עושה להן דין בשונאיהן שנ' (ש״א ז טז) ושפט את ישראל את כל המקומות האלה ומה כת' אחריו (שם יג) ותהי יד ה' בפלשתים כל ימי שמואל:
24
כ״המשפט צדק אמר הקב״ה לדיינין אם עושים אתם משפט אמת בארץ אני עושה עמכם צדקה מן השמים שנ' (תה' פה יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ואם מטין אתם את הדינין אתם מטין עצמכם לגיהנם לכך נאמר לא תטה משפט:
25
כ״וד״א ושפטו את העם משפט צדק שיהיו מכריעין לזכות לא לחובה:
26