מדרש תנאים על ספר דברים ט״ז:י״טMidrash Tannaim on Deuteronomy 16:19
א׳לא תטה משפט שלא תאמר איש פלוני נאה איש פלוני קרובי:
1
ב׳לא תכיר פנים שלא תאמר איש פלוני עני איש פלוני עשיר:
2
ג׳ד״א לא תטה משפט בממון לא תכיר פנים בדין שלא תושיב את הראוי למעלן למטן ואת הראוי למטן למעלן ושלא יהיה העני עומד והעשיר יושב:
3
ד׳ד״א לא תכיר פנים והלא כבר נאמר (א יז) לא תכירו פנים במ' אלא זו אזהרה לחכמים כשהתלמידים יושבין לפניהם לא יהיו מלמדין לאחד ומניחין לאחד ואם עשו כן כאלו עבדו ע״ז שכך כת' אחריו צדק צדק תרד' לא תטע לך אש':
4
ה׳ד״א לא תטה מש' ר' סימאי אומר המטה את המשפט נראה כאלו אוהב שלום ואין לך רחוק מן השלום כמותו שנ' (ע' ישע' נט ח) דרך שלום לא ידעו אין קורא בצדק ולא עוד אלא שהוא מפיל את שונאי ישראל בחרב שנ' (שם יד) והסג אחור משפט וה״א (תה' מד יא) תשיבינו אחור מני צר ומגלה את שונאי ישראל מארצם שנ' (ישע' נט יד) וצדקה מרחוק תעמוד וה״א (יר' נא נ') פליטים מחרב הלכו אל תעמדו ומחלל שם שמים שנ' (ישע' שם) כי כשלה ברחוב אמת וה״א (יר' י י) וה' אלהים אמת:
5
ו׳ומסלק את השכינה שנ' (ישע' שם) ונכחה לא תוכל לבוא וה״א (איכה ב יט) שפכי כמים לבך נכח פני ה' וה״א (תה' יב ו) משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' בשעה שהדיין רוצה לקלקל את הדין הקב״ה אומר לו המתן עד שאעמוד מאצלך שנ' משד עניים מאנקת אביונים כו' ומטיל ערבוביא בין הבריות שנ' (ישע' נט טו) ותהי האמת נעדרת:
6
ז׳וכל דיין שדן את ישראל והוציא את הדין לאמתו אפלו שעה אחת מעלין עליו כאלו דן את ישראל והוציא את הדין לאמתו [כל ימי חייו שנ' (ש״א ז טו) וישפוט] שמואל את ישראל כל ימי חייו והלא כל ימיו אינן אלא חמשים ושתים צא מהן ארבעים שנה שהיה עלי קיים נשתיירו שתים עשרה אלא כל המוציא את הדין לאמתו כאלו דן את ישראל כל ימי חייו וכל המטה את הדין סופו שאינו ירא מן הקב״ה שנ' (מלא' ג ה) ומטי גר ולא יראוני ולא תקח שחד אין צריך לומר לזכות את החייב ולחייב את הזכאי אלא אפלו לזכות את הזכאי ולחייב את החייב כגון שהוא נוטלו משניהם:
7
ח׳שמא יאמר הריני נוטל שחד ואיני מטה את הדין ת״ל כי השחד יעור עיני חכמים והרי דברים קל וחומר ומה הנוטל על מנת שלא להטות אמרה תורה כי השחד יעור קל וחומר הנוטל על מנת להטות:
8
ט׳משל של שוחד למה הוא דומה לאדם שהוא עומד על שפת הים נטל שלשל ונתנו בחכה והשליכו לים בא דג ובלעו ונתפש אוי לו לדג זה שנתפש בלא כלום:
9
י׳כי השחד יעור עיני חכמים עיני חכמים בתורה אתה אומר עיני חכמים בתורה או אינו אלא עיני חכמים כמשמעו ת״ל כי השחד יעור פקחים אלו פקחי הדעת שהן מטמאין ומטהרין ומדעת עצמן מיכן אמרו כל הנוטל ממון ומטה את הדין אינו נפטר מן העולם עד שיחסר מאור עינו או עד שיצטרך לבריות ואינו יוצא ידי עולמו ויודע מה שמדבר:
10
י״אוכל שאינו נוטל שחד זוכה ומקביל פני שכינה שנ' (ישע' לג טו) מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמך בשחד מה כת' אחריו (שם יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך:
11
י״בויסלף דברי צדיקים ישנה דברים המצודקים שנאמרו מסיני:
12