מדרש תנאים על ספר דברים ג׳:כ״גMidrash Tannaim on Deuteronomy 3:23
א׳[ואתחנן אל ה'] זהש״ה (משלי י״ח כ״ג) תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות שני פרנסין טובים עמדו להן לישראל משה ודוד מלך ישראל משה אמר לפני הקב״ה רבונו של עולם עברה שעברתי תכתב אחרי שלא יהיו הבריות אומ' דומה שזייף משה בתורה או שאמר דבר שלא נצטוה מושלו מלה״ד למלך שגזר ואמר כל מי שאכל מפגי שביעית יהוא מחזירין אותו בקמפון הלכה אשה אחת בת טובים ליקטה ואכלה פגי שביעית והיו מחזירין אותה בקמפון אמ' לו אדוני המלך בבקשה ממך הודיע סורחני שלא יהו בני המדינה אומ' דומה שנמצא בה דברי ניאוף או שנמצא בה דבר כשפים הן רואין פגין תלויין בצוארי ויודעין שבשבילן אני מתחזרת כך אמר משה לפני המקום עברה שעברתי תכתב אחרי אמר לו המקום הריני כותבה שלא היתה אלא על המים שנ' (במדבר כ״ז י״ד) כאשר מריתם פי במדבר צן:
1
ב׳ר' שמעון אומר מלה״ד למלך בשר ודם שהיה מהלך במדבר בקרובין (שלא) [שלו] הגיע למקום (יפה) [שיפה] נהפכה קרובין (שלא) [שלו] על בנו [נסמת עינו] נקטעה ידו נשברה רגלו כשהיה המלך מגיע לאותו מקום אומר כאן ניזוק בני כאן נסמית עינו כאן נקטעה ידו כאן נשברה רגלו אף כך הקב״ה מזכיר ואומר כאן הרגתי את מרים כאן הרגתי את אהרן כאן הרגתי את משה וה״א (תהלים קמ״א ו') נשמטו בידי סלע שפטיהם:
2
ג׳דוד אמר לפני המקום עברה שעברתי לא תכתב אחרי אמר לו [אי] איפשר שלא יהוא הבריות אומ' בשביל שאהבו מחל לו וה״א (שם נ״א ו') לך לבדך חטאתי מפני מה למען תצדק בדברך:
3
ד׳מושלו למה״ד לאחד שלוה מן המלך אלף כורים חטים בשנה היו הכל אומ' אפשר שזה יכול לעמוד באלף כורים חיטים בשנה אינו אלא משכנו לו המלך וכתב לו אפובי פעם אחת שיירו ולא שקל לו כלום נכנס המלך לתוך ביתו נטל בניו ובנותיו והעמידם על אבן המכר באותה שעה ידעו הכל שלא שייר בידו כלום כך כל פורעניות שהיו באות על דוד היו מכופלות שנ' (ש״ב יב ו') ואת הכבשה ישלם ארבעתיים:
4
ה׳ר' חנינא אומר (ארבעת) [ארבעתים שש] עשרה אף נתן הנביא בא והוכיחו על אותו מעשה שעשה דוד אמר (שם י״ג) חטאתי לה' מה נתן הנביא אומר לו (שם) גם ה' העביר חטאתך לא תמות:
5
ו׳ואומר לך לבדך חטאתי והרע בעינך עשיתי:
6
ז׳אלו שני פרנסים טובים עמדו להן לישראל והיו יכולין לתלות את העולם במעשיהן הטובים ולא בקשו מלפני הקב״ה שיתן להם אלא חנם והלא דברים קל וחמר ומה אלו שיכולין לתלות את העולם במעשיהם הטובים לא בקשו מלפני המקום שיתן להם אלא חנם מי שאינו אחד מאלף אלפי אלפים ומרבי רבבות מתלמידי תלמידיהון על אחת כמה וכמה שלא יבקש מלפני המקום שיתן לו אלא חנם לכך נאמר תחנונים ידבר רש זה דוד מלך ישראל ועשיר יענה עזות זה משה:
7
ח׳ד״א תחנונים ידבר רש זה בשר ודם שהוא רש מכל דבר שאין מלווין אותו בשעת פטירתו לא כסף ולא זהב אלא תשובה ומעשים טובים:
8
ט׳ועשיר יענה עזות זה הקב״ה שנ' (תהל' כ״ד א') לה' הארץ ומלואה ללמדך כשאדם נצרך לבקש מלפני הקב״ה צריך להתחנן ולהשתטח לפניו וכן מצינו במשה כשביקש להיכנס לארץ לא ביקש מלפני הקב״ה אלא בתחנונים מנין ממה שקרינו בענין ואתחנן אל ה' והרי דברים קל וחמר ומה אם משה רבינו שלא היה לו עון אלא בשביל ישראל כשביקש לא ביקש אלא בתחנונים שאר כל אדם על אחת כמה וכמה:
9
י׳ד״א תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות זה משה שמתחילה היו דבריו עזים שכן הוא אומר (שמות ה' כ״ג) ומאז באתי אל פרעה לד' בש' ואומ' (שם ד' י״ג) שלח נא ביד תשלח ואומ' (במדבר ט״ז כ״ט) אם כמות כל הא' ימותון אלה לא ה' שלחני בזמן שהיה אומר הדברים הללו נאמר עליו ועשיר יענה עזות וכשהגיע זמנו להפטר מן העולם נאמר עליו תחנונים ידבר רש שהתחיל מתחנן כרש הזה מנ' ממה שקרינו בענין ואתחנן אל ה':
10
י״אואתחנן אל ה' בעשרה לשונות נקראת תפלה נקראת זעקה שועה אנקה שנ' (שמות ב' כ״ג) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוע' ויש' אלהים את נאק' נקראת קרייה שנ' (תהלים י״ח ז') בצר לי אקרא ה' נקראת רנה ופגיעה שנ' (ירמיה ז' ט״ז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי:
11
י״בנקראת ניפול שנ' (דב' ט' כ״ה) ואתנפל לפני ה':
12
י״גנקראת תפלה ופילול שנ' (שם כ״ו) ואתפלל אל ה' נקראת תחנה שנ' ואתחנן אל ה':
13
י״דואע״פ שנאמ' תפלה בעשרה לשונות קרובה שבכולן תחנה שנ' (מלכים א' ח' נ״ט) ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרובי' אל ה' אלה' ושני צדיקים נתפללו בה דוד ומשה דוד שנ' (תה' נ״א ג' ע״ש) חנני ה' כחסדך משה שנ' ואתחנן אל ה' ומנ' למד משה מדרכיו של הקב״ה בשעה שעמד בנקרת הצור פתח לו הקב״ה בחינון שנ' (שמות ל״ג י״ט) וחנותי את אשר אחן:
14
ט״ונשא משה קל וחמר בעצמו ואמר אלמלי לא היה לשון חביב לפני הקב״ה לא פתח בו תחלה לכך פתח משה ואתחנן אל ה':
15
ט״זולמה נקראת התפלה תחנה מפני שצריך לאמרה בלשון תחנונים וכך שנינו העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים:
16
י״זד״א ואתחנן אל ה' אמ' ר' מאיר כיון שידעו ישראל שאמר הקב״ה למשה הגיע זמנך ליפטר מן העולם נתקבצו אליו כל ישראל ואמ' לו רבינו משה כשהות בינינו היינו כולנו מתענגין ומשליכין יהבינו עליך עכשיו מי יעמד לנו אחריך ומי יגדור פרצותנו ועל מי אתה מניחנו השיבם ואמ' להם אל תבטחו בנדיבים (תה' קמ״ו ג') עד שאדם נותן בטחונו על בשר ודם ומבקש ממנו שיושיעו יושיע עצמו מן המיתה תחלה אל יהי לכם בטחון אלא במי שאמר והיה העולם ב״ה שהוא חי וקיים לנצח שנ' (ישעיה כ״ו ד') בטחו בה' עדי עד ואומ' (תה' ס״ב ט') בטחו בו בכל עת עם בין שאתם חוטאין ובין שאתם זוכין שפכו לפניו לבבכם (שם) בתשובה מיד השיבו ישראל ואמרו אלהים מחסה לנו סלה (שם):
17
י״חד״א אמר משה לישראל עד עכשיו הייתי מתפלל עליכם ומבקש בעדכם רחמים מיכן ואילך כל אחד ואחד זכותו תעמוד לו והרי אני מבקש על עצמי לכך נאמר ואתחנן אל ה':
18
י״טד״א ואתחנן אל ה' אע״פ שאמר הקב״ה למשה (דב' ג' כ״ח) וצו את יהושע וחז' ואמ' כי הוא יע' לא נתיאש מן הרחמים אלא עמד והתחיל ומבקש על עצמו מושלו מלה״ד לחולה שהוטל על המטה וישב וכתב דיאתיקי לבנו והעמיד להן אפטורפוס ואע״פ כן היה מבקש על עצמו שמא יתרפא מחליו לכך נאמר ואתחנן אל ה':
19
כ׳ד״א ואתחנן אל ה' מלמד שהסדיר משה חמש מאות וחמש עשרה תפלות מניין ואתחנן והיא מנין טלפי החיות שנ' (יחזקאל א' ז') ורגליהם רגל ישרה מנין ישרה חמש מאות וחמש עשרה כנגד מנין ואתחנן עד שעלת תפלתו למרום ונתקבל ואמר לו (דב' ג' כ״ז) עלה ראש הפסגה ושנים הן שעסקו בתפלה והועילו משה רבינו וחזקיהו ויש אומ' אף יונה שנ' (יונה ב' ב') ויתפלל יונה אל ה' אלהיו ואומר (שם ח') ותבוא אליך תפלתי:
20
כ״אבעת ההוא זו עת רצון כענין שנ' (תהלים ס״ט י״ד) ואני תפלתי לך ה' עת רצון מושלו מלה״ד לבני מדינה שהיו מבקשין מלפני המלך שיעשה את מדינתן קלוניא פעם אחת היו לו שני אויבים ונפלו לפניו אמרו הרי שעה שנבקש בה מלפני המלך שיעשה מדינתינו קלוניא כך משה היה מבקש מלפני המקום שיכנס לארץ כיון שנפלו סיחון ועוג לפניו אמר הרי שעה שאבקש בה מלפני המקום שאכנס לארץ לכך נאמר בעת ההיא:
21
כ״בלאמר זה אחד מן הדברים שאמר משה לפני המקום הודיעני אם אתה עושה לי אם אי אתה עושה עמי ואמר לו המקום אני עושה:
22
כ״גוידבר משה לפני ה' (שמות ו' י״ב) שאין ת״ל לאמר ומה ת״ל לאמר אמר לו הודיעני אם גואלן את אם לאו אף כאן מה ת״ל לאמר אמר לו הודיעני אם אכנס לארץ אם איני נכנס:
23