מדרש תנאים על ספר דברים ג׳:כ״דMidrash Tannaim on Deuteronomy 3:24
א׳ה' אלהים כל מקום שנ' ה' הרי זו מדת רחמים ה' ה' אל רחום וחנון (שמות ל״ד ו') אלהים כל מקום שנ' אלהים הרי זו מדת הדין עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיעון אלהים (שם כ״ב ח') אלהים לא תקלל (שם כ״ז) אלהים שופט צדיק (תה' ז' י״ב):
1
ב׳אמר משה בבקשה ממך תהא מדת רחמים כובשת למדת הדין לכך הקדים ה' אלהים:
2
ג׳ד׳׳א ה' אלהים אמר לפניו רבונו של עולם עשה עמי במדת רחמים ואם בא אתה עלי במדת הדין יש לי דין שהרי הכתבת בתורתך על ידי (דברים כ״ד ט״ו) ביומו תתן שכרו ואני נצטערתי ארבעים שנה במדבר עם ישראל ולא נתת לי שכרי ועכשו אתה אומר לי (ג' כ״ז) לא תעבור את הירדן הזה:
3
ד׳אתה החלות להראות אמר לפניו רבונו של עולם הואיל והתחלת להראני מקצתה הראיני כולה משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטורין שלו נכנס פתח ראשון שתקו לו שני ושתקו לו שלישי זעפו בו אמר לו דייך עד כאן כך בשעה שבא משה וכיבש [שני] עממים סיחון ועוג ונתנם לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי אמר דומה שלא נגזרה גזירה אלא על תנאי ואין אנו מנודין אלא על תנאי לכך היה עומד ומבקש כל אותן תחנות ובקשות עד שאמר לו רב לך:
4
ה׳ד״א אתה החלות אתה התרתה לי נדרי בשעה שאמרת לי לך והוצא את ישראל ממצרים (שמות ג' י') אמרתי לפניך איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו שנ' (שם ב' כ״א) ויואל משה לשבת את הא' ואין הואלה אלא שבועה שנ' (ש״א י״ד כ״ד) ויואל שאול את העם רבונו של עולם כשם שהתרתה לי ואמרת (שמות ד' י״ט) לך שב מצרים אף עכשיו התר נדרך שאכנס לארץ ישראל אמר לו הקב״ה רב לך אתה היה לך רב שיתיר את נדרך:
5
ו׳ד״א אתה החילות אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל שנ' (דב' ט' י״ד) הרף ממני ואש' וכי משה תפוס היה בקדש אלא כך אמר משה לפניו רבונו של עולם אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל על בניך ועמדתי והתפללתי עליהם ושמעת תפלתי וסלחת לעונם והייתי סבור שאני עמהם בתפלה והם לא התפללו עלי והלא דברים קל וחמר אם תפלת יחיד על הרבים כך נשמעת תפלת הרבים על (ידי) היחיד על אחת כמה וכמה רבונו של עולם כשם שעברת על אותה הגזירה שנ' (שמות ל״ב י״ד) וינחם ה' על הרעה בבקשה ממך עבור על גזירה זו שגזרת עלי:
6
ז׳ד״א אתה החלות אמר משה רבון העולמים מפני שאמרתי להן (במדב' כ' י') שמעו נא המרים גזרת עלי שלא אכנס לארץ אתה החלות את שרית קרית להון כדין (שם י״ז כ״ה) למשמרת לבני מרי:
7
ח׳להראות את עבדך יש שקראו עצמן עבדים והמקום קרא אותם עבדים ויש שקראו עצמן עבדים והמקום לא קרא אותם עבדים ויש שלא קראו עצמן עבדים והמקום קרא אותן עבדים:
8
ט׳אברהם קרא עצמו עבד שנ' (ברא' י״ח ג') אל נא תעבור מעל עב' והמקום קרא אותו עבד שנ' ובר' והר' את זר' בע' אב' עבדי (שם כ״ו כ״ד):
9
י׳יעקב קרא עצמו עבד שנ' (שם ל״ב י״א) קטנתי מכל הח' ומ' הא' אש' עש' את עב' והמקום קראו עבד שנ' (ישעיה מ״א ח') ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בח':
10
י״אמשה קרא עצמו עבד שנ' להר' את עבד' והמקום קראו עבד שנ' (במדבר י״ב ז') לא כן עבדי משה:
11
י״בדוד קרא עצמו עבד (תה' קט״ז ט״ז) אני עבד' בן אמ' והמקום קראו עבד ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזק' ל״ז כ״ה):
12
י״גישעיה קרא עצמו עבד שנ' (ישעיה מ״ט ה') ועתה אמר ה' יוצרי מבטן לעבד לו והמקום קראו עבד שנ' (שם כ' ג') ויאמר ה' כא' הלך עבדי ישעיהו:
13
י״דשמואל קרא עצמו עבד שנ' (ש״א ג' י') ויאמר שמואל דבר כי שומע עבדך והמקום לא קראו עבד:
14
ט״ושמשון קרא עצמו עבד שנ' (ע' שופטים ט״ו י״ח) אתה נתת ביד עבדך התשו' הגדולה הזאת והמקום לא קראו עבד:
15
ט״זשלמה קרא עצמו עבד שנ' (מ״א ג' ט') ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך והמקום לא קראו עבד אלא תלאו בדוד אביו שנ' (מ״ב י״ט ל״ד) וגנותי על העיר הז' להושיעה למעני ולמען דוד עבדי:
16
י״זאיוב לא קרא עצמו עבד והמקום קרא אותו עבד שנ' (איוב א' ח') ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב:
17
י״חיהושע לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (יהושע כ״ד כ״ט) ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד ה':
18
י״טכלב לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (במ' י״ד כ״ד) ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת:
19
כ׳אליקים לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (ישעיה כ״ב כ') והיה ביום ההוא וקר' לעבדי לאליקים בן חלקיהו:
20
כ״אזרובבל לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (חגי ב' כ״ג) והיה ביום ההוא אקח זרובבל בן שאלתיאל עבדי:
21
כ״בדניאל לא קרא עצמו עבד והמקום קראו עבד שנ' (דניאל ו' כ״א) דניאל עבד אלהא חיא:
22
כ״גחנניה מישאל ועזריה לא קראו עצמן עבדים והמקום קראן עבדים שנ' (דניאל ג' כ״ו) שדרך מישך ועביד נגו עבדוהי די אלהא עלאה פוקו ואתו:
23
כ״דנביאים הראשונים לא קראו עצמן עבדים והמקום קראן עבדים שנ' (עמוס ג' ז') כי לא יעשה ה' אל' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:
24
כ״האת גדלך זה בנין אב לכל גדולה שבתורה ואת ידך החזקה אלו עשר מכות שהביא המקום ב״ה על המצרים במצ' שנ' בהן (שמות ח' א') נטה את ידך:
25
כ״וד״א את גדלך אמר לפניו רבונו של עולם אימתי אתה מתגדל בעולמך בשעה שאתה כובש על מדת הדין שנ' (מיכה ז' י״ח) מי אל כמוך נושא עון:
26
כ״זאשר מי אל בשמ' ובא' אמר לפניו רבוני אתה מדתך שלא כמדת בשר ודם בשר ודם אפדיקוס יושב על הפרכיה שלו מתירא הוא מפני סנקתדירוס שלו שלא יחזירנו את שאין לך סנקתדירוס מפני מה אין אתה מוחל לי:
27
כ״חמלך בשר ודם יושב על בימה שלו מתירא הוא מפני דיותכוס שלו שלא יחזירנו את שאין לך דיותיכוס מפני מה אין אתה מוחל לי:
28
כ״טאשר יעשה כמ' וכג' כמעשיך במצרים וכגבורותיך על הים:
29
ל׳ד״א כמעש' על הים וכגבו' על הירדן:
30