מדרש תהילים ק״בMidrash Tehillim 102
א׳תפלה לעני כי יעטוף. זהו שאמר הכתוב (משלי טו ח) זבח רשעים תועבת ה' ותפלת ישרים רצונו. אין הקב"ה מבקש מן הרשעים לא זבח ולא עולה. ומהו מבקש תפלת ישרים שנאמר ותפלת ישרים רצונו. וכן הוא אומר (תהלים נא יח) כי לא תחפוץ זבח ואתנה. דבר אחר זבח רשעים תועבה. מדבר בבלעם ובבלק שנאמר (במדבר כג יד ל) ויעל פר ואיל. ומהו מבקש תפלת הישרים. שנאמר (תהלים צ א) תפלה למשה איש האלקים:
1
ב׳ דבר אחר תפלה לעני כי יעטוף. אמר רבי פנחס בשם רבי ראובן איני יכול לעמוד על דעתו של דוד. פעמים קורא את עצמו עני ופעמים הוא קורא עצמו דוד. אלא בשעה שהוא רואה הצדיקים עומדין ממנו כגון אסא וחזקיה ויאשיהו קורא עצמו דוד. ובשעה שהיה רואה הרשעים עומדין ממנו כגון אחז אמון ומנשה קורא עצמו עני. אמר רבי שמואל בשם רבי נתן כלפי מנשה אמרו תפלה לעני כי יעטוף שהוא עני ממעשים טובים. רבי אלכסנדרי אמר כלפי התפלה אמרו. ר' ברכיה אומר דהוא אתי ומלקש לה כענין שנאמר (בראשית ל מב) והיה העטופים. ואין יעטוף אלא תפלה שנאמר בהתעטף עלי נפשי. רבי מאיר ורבי יוסי חד מנהון אמר אימתי צריך אדם לתבוע צרכיו קודם שיתפלל שנאמר תפלה לעני. אימתי כי יעטוף. ואחרינא אמר תחלה הוא מתפלל ואחר כך יתבע צרכיו שנאמר (תהלים קמב ג) אשפוך לפניו שיחי. ואחר כך צרתי לפניו אגיד. ואין שיחה אלא תפלה שנאמר בראשית כד סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. אמר רבי זעירא בשם רב הונא הכל מודים שהוא תובע צרכיו בשומע תפלה שנאמר שמעה תפלתי:
2
ג׳ אל תתן יי' מאויי רשע. אל תתן אכסיומא שלי בתוכה שלא תעלה ותעשה פירות. ושועתי אליך תבוא. אל תסתר פניך ממני. הטה אלי אזנך. אמר רבי יוחנן לכל השבט הזה של יהודה ניתנה המתנה שנאמר (דברים לג ז) שמע יי' קול יהודה. רבי חנינא אומר לביתו של דוד ניתנה. רבי יהודה ברבי סימון אמר אין אדם אומר הטה אלא אם כן אחרים מקטריגין אותו. רבי לוי אמר אגיסטורין זה נתן משה ליהודה בשעת יציאתו מן העולם שנאמר (שם) וזאת ליהודה ויאמר:
3
ד׳ כי כלו בעשן ימי. כהדין מצוצא דתננא. פנה אל תפלת הערער. רבי שמואל בר נחמני בשם רבי אבא אמר לא היה צריך לומר אלא פנה אל תפלת הערערים ולא בזה את תפלתם. או הערער ולא בזה את תפלתו. אלא תפלת הערער זה מנשה שערער ממעשים טובים. ולא בזה את תפלתם זה חזקיה ודוד שנאמר (מלכים-ב יט טו) ויתפלל חזקיהו. אמר רבי אחא בשם רבי אלכסנדרי אשרי אדם שיש לו על מי להתלות:
4
ה׳ דבר אחר פנה אל תפלת הערער. אמר רבי יצחק כלפי דורות אמרו שאין להם לא נביא ולא כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם אלא עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם מתפללין בראש השנה ויום הכפורים ולא תבזה אותו מהם. הוי ולא בזה את תפלתם:
5
ו׳ תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא. וכי עדיין אומה עתידה להבראות שהוא אומר ועם נברא. אמר רבי יוסי ברבי שמעון זה דורו של מרדכי שנברא בריה חדשה. ורבנן אמרי אלו הדורות שהן כמתים במעשיהם ובאין ומתפללין לפניך בראש השנה וביום הכפורים ואתה בורא אותן בריה חדשה. ומה להם לעשות ליקח הדס ולולב ולהלל אותך שנאמר ועם נברא יהלל יה':
6
