מדרש תהילים ק״זMidrash Tehillim 107
א׳הודו ליי' כי טוב כי לעולם חסדו. יאמרו גאולי יי' אשר גאלם מיד צר. זה שאמר הכתוב (ישעיה מח יא) למעני למעני אעשה כי איך יחל. למעני אינו אומר פעם אחת אלא למעני למעני שני פעמים. אמר הקב"ה איני עושה אלא בשביל שמי שלא יתחלל. ולמה שני פעמים למעני למעני. אמר הקב"ה כשהייתם במצרים גאלתי אתכם בשביל שמי (תהלים קו ח) ויושיעם למען שמו. אף באדום אעשה בשביל שמי. וכשם שגאלתי אתכם בעולם הזה כך אני עתיד לגאול אתכם לעולם הבא. וכן הוא אומר (קהלת א ט) מה שהיה הוא שיהיה. לכך אמר שני פעמים למעני למעני. ולמה (ישעיה מח יא) וכבודי לאחר לא אתן. אמר רבי הונא הכהן בשם רבי אבין זה הוא שמשה מוכיח להן לישראל בסוף ארבעים שנה (דברים ט ה) וידעת כי לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא וגו' כי ברשעת הגוים האלה. הרי שאינו עושה אלא בשביל שמו הגדול. על זה אמר דוד הואיל ובשמו הוא נקרא נקלס לו. הודו ליי' כי טוב. אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו בשם רבי שמואל מה הוא יאמרו גאולי ה' אלו ישראל. וכן ישעיה מפרש (ישעיה לה י) ופדויי ה' ישובון. ופדויי ה' ולא פדויי אליהו. ולא פדויי מלך המשיח. אלא ופדויי ה':
1
ב׳ דבר אחר הודו ליי' כי טוב. ומארצות קבצם. תעו במדבר. וזה קילוס הוא תעו במדבר. אמר רבי יהודה ברבי שלום מהו אומר למעלה הושיענו יי' אלקינו. ברוך יי' אלקי. אמר הקב"ה אף על פי שטעו אני גואלם כמו שעשיתי במדבר. (שם מה יז) ישראל נושע ביי' תשועת עולמים. עולם אינו אומר אלא עולמים. ואומר (זכריה יב ז) והושיע ה' את אהלי יהודה. הוי תעו במדבר. ויצעקו אל ה':
2
ג׳ דבר אחר יאמרו גאולי יי' אשר גאלנו היה לו לומר. או אמרו גאולי ה' אשר גאלם. או יאמרו גאולי ה' אשר יגאלם. אמר רבי יהודה ברבי שלום כמה יפה הוא אומר לפי שמאמרו של הקב"ה מעשה. אמר רבי הונא בשם רבי דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן וממקום אחר את למד שמאמרו של הקב"ה מעשה הוא. וממי את למד מאברהם. מה כתיב (בראשית טו יח) ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי. אתן אינו אומר אלא נתתי וכי עד עכשיו הוליד בנים. אלא שמאמרו של הקב"ה מעשה. אמר הקב"ה אמרתי דבר נעשה מעשה. אף כאן הוא אומר גאולי ה' שכבר גאלם:
3
ד׳ מארצות קבצם. כשם שהצפור נתונה ביד הצייד אם מבקש ממיתה אם מבקש מחיה אותה. כך היו ישראל משוקעים ביד המצרים (שמות ג ח) וארד להצילו מיד מצרים. וכן הוא אומר (שם יד ל) ויושע ה' ביום ההוא. אמר ר' אבהו ברבי אחא בשם רבינו כך היו ישראל נתונין בתוך מצרים כעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה. וכשם שהרועה נותן יד בתוך מעיה ושומטו כך עשה הקב"ה שנאמר (דברים ד לד) לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי. אמר רבי איבו בשם רבי יוסי בן זימרא כשם שהזהבי הזה פושט ידו ונוטל הזהב מן הכור כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים שנאמר (שם כ) ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים. אמר הקב"ה לישראל כשהייתם במצרים הייתם מפוזרים וכנסתי אתכם לשעה קלה לרעמסס. ועכשיו שאתם מפוזרים בכל הארצות אני אקבץ אתכם לעתיד לבוא שנאמר (ישעיה יא יא) והיה ביום ההוא יוסיף יי' שנית ידו וגו'. ואומר (שם יב) ונשא נס לגוים:
4
