מדרש תהילים ק״חMidrash Tehillim 108
א׳שיר מזמור לאסף נכון לבי אלקים. זהו שאמר הכתוב (דניאל ט ג) ואתנה פני אל יי' האלקים לבקש תפלה ותחנונים. לא היא תפלה לא היא תחנונים אלא כך הצדיקים מתחננים להקב"ה שישמע תפלתם. וכך שנו רבותינו (ברכות ל ע"ב) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש לא מתוך שחוק ולא מתוך דברים בטלים כדי שתשמע תפלתו. וכן הוא אומר (שמואל-ב ז יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה'. וכי יש ישיבה לפני המקום והלא אין אדם מתפלל אלא מעומד שנאמר (תהלים קו ל) ויעמד פינחס ויפלל. אלא מהו וישב שישב לו בתפלה וכיון תפלתו. ואחר כך אמר (שמואל-ב ז יח) מי אנכי ה' אלקים. תכין לבם תקשיב אזניך. אמר רבי שמואל בר נחמן אם כיוונת לבך בתפלתך תהא מבושר שנשמעה תפלתך שנאמר (תהלים י יז) תכין לבם תקשיב. וכן הוא אומר (עזרא ז י) עזרא הכין לבבו. (שם ו) ויתן לו המלך כיד ה' הטובה עליו. וכן את מוצא בחזקיהו כשהתפלל על ישראל שנאמר (דברי הימים-ב ל יח) כי התפלל עליהם חזקיהו לאמר ה' הטוב יכפר בעד. וכשנתפלל כיוון לבו שנאמר (שם יט) בכל לבבו הכין לדרוש את ה' ובשביל שכיוון לבו שמע הקב"ה תפלתו וריפא את העם. וכן הוא אומר (שם כז) ויקומו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם. אמר דוד הואיל כן הוא אני אכוין את לבי לפניו כדי שישמע שנאמר נכון לבי אלקים אשירה ואזמרה:
1
ב׳ דבר אחר נכון לבי. אמר דוד אני אכין את לבי שתהא תפלתי כקטורת לפניך שנאמר (תהלים קמא ב) תכון תפלתי קטורת לפניך. אמר לו הקב"ה כוונת תפלתך אף אני אכין כסאך שנאמר (שמואל-ב ז טז) וכסאך יהיה נכון:
2
ג׳ אשירה ואזמרה. על הכבוד שנתת לי שנאמר (שם יח) מי אנכי ומי ביתי כי הביאותני עד הלום. ואין הלום אלא מלכות שנאמר (שמואל-א י כב) הבא עוד הלום איש. ואף אני לא הייתי ישן אלא מעורר בנבלים וכנורות שנאמר עורה הנבל וכנור אעירה שחר. מהו אעירה שחר מעולם לא בא עלי השחר ומצאני ישן אלא אני הייתי מעורר את השחר ולא השחר אותי. הוי אעירה שחר. וכן הוא אומר (תהלים קיט סב) חצות לילה אקום להודות לך. ואומר (שם קמז) קדמתי בנשף ואשועה. אודך בעמים ה'. על איזה דבר כי גדול מעל שמים חסדך. החסד שעשית עמדי עד לשמים שהייתי ירא ממנו ונחמתני ועשית עמדי חסד. שכן הוא אומר (שמואל-ב יב כד-כה) וינחם דוד את בת שבע אשתו. וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה:
3