מדרש תהילים קמ״אMidrash Tehillim 141
א׳מזמור לדוד ה' קראתיך חושה לי. אמר שלמה (משלי טו ל) מאור עינים ישמח לב וגו'. האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם של צדיקים שמח את לבן דשן עצמותם כשבשרן בשורות טובות. ומה היא הבשורה שבשרן. מה שכתוב למעלה מן הפרשה (תהלים קמ יד) אך צדיקים יודו לשמך וגו'. אמר דוד בבקשה ממך אהיה מאותן שרואין פניך. ה' קראתיך וגו'. מהו חושה לי חשתי לעשות דברך. אף אתה חושה לי. למה היה דומה. למי שהיה לו דין לפני השלטון ראה שיש לכל סניגורין לדבר עליהם. קרא אל השלטון ואמר לו בבקשה ממך הכל צריכין הם לסניגוריהם אני אין לי סניגור אין לי מי שידבר עלי. אתה הדיין ואתה הוא הסניגור. כך אמר דוד יש שהוא בוטח על מעשים נאים ונכוחים שיש לו ויש שבוטח על מעשה אבותיו ואני בוטח בך אף על פי שאין בי מעשים טובים אלא על שקראתיך ענני. לכך נאמר קראתיך וגו'. תכון תפלתי וגו'. מהו תכון תפלתי. כך אמר דוד רבוני כשהיה בית המקדש קיים היינו מקטירים לפניך קטורת. עכשיו אין לנו לא מזבח ולא כהן גדול תקבל תפלתי ותקרע הרקיע ותכנס תפלתי. לכך נאמר תכון תפלתי וגו'. וכן הוא אומר (עזרא ט ד) ואלי יאספו כל חרד בדברי אלקים וגו'. (שם ה) ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ואקרע בגדי ומעילי וגו'. ולמה במנחה. אלא עכשיו כל היום טובה נפשי בעולם שלא נצטער ובמנחה מתה עלי ומעי מתחלפין. לפיכך צריך אדם להתודות חטאתו ולהתחנן בתפלת המנחה. לכך נאמר משאת כפי מנחת ערב. וכן דניאל אומר (דניאל ט כא) ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון וגו'. אימתי בעת מנחת ערב:
1
