מדרש תהילים ק״מMidrash Tehillim 140
א׳למנצח מזמור לדוד. חלצני ה' וגו'. אמר שלמה (משלי ד ו) אל תעזבה ותשמרך וגו'. שם ו כב) בהתהלכך תנחה אותך וגו'. כך אמר הקב"ה לדוד רצונך שאצרך נצור את התורה. שנאמר (שם ד יג) נצרה כי היא חייך. רצונך שאפלטך מיד רשעים רנן לפני ואני מפלטך. (תהלים לב ז) רני פלט תסובבני סלה. חלצני ה' וגו'. מי הוא זה עשו הרשע. ומה היא רעתו מות. כך אמר הקב"ה כשאפדה אתכם מידי מות אני אפדה אתכם. שנאמר (הושע יג יד) מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דברך מות. הרי מות עשו הרשע. לכך נאמר חלצני ה' מאדם רע וגו'. (וכן יעקב אמר חלצני ה' מאדם רע וגו') וכן יעקב אמר (בראשית לב יא) הצילני נא מיד אחי מיד עשו וגו'. אי זה מות מאיש חמסים תנצרני. ומה היה חומס (שם יג-יד) וילן שם בלילה הוא ויקח מן הבא בידו וגו' עזים מאתים וגו'. אין זה חמס. וכן הוא אומר (עובדיה א י) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה וגו'. אמר ישראל הרי נכרת לעולם ומה שבלע בלע. אמר הקב"ה אני מוציא מבין שיניו. שנאמר (תהלים סח כג) אמר ה' מבשן אשיב. לכך נאמר מאיש חמסים תנצרני. אשר חשבו רעות בלב וגו'. מהו רעות בלב. אינו מוציא מפיו אלא טמון הוא בלבו. אשר חשבו רעות בלב. רעה בלב אין כתיב כאן אלא רעות בלב. וכשהן חושבין לא עלינו בלבד הן חושבין אלא גם עליך. שנאמר (שם כא יב) כי נטו עליך רעה וגו'. וכן הוא אומר (דניאל ז ז-ח) וארו חיוא רביעיא דחילה וגו'. מסתכל הוית בקרניא וגו'. מדבר כנגד אלקים מוציא דברים קשים וחרופים וגדופים. וכתיב (שם יא) חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה. וכתיב (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש וגו':
1