מדרש תהילים ט״וMidrash Tehillim 15
א׳מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך. זה שאמר הכתוב (שם לא ט) וסלעו ממגור יעבור. במלכות הרשעה הכתוב מדבר. וסלעו זה אנטנייא שלו. ממגור יעבור זה אלתוסבראות שלו. דבר אחר וסלעו אלו אבריו. ממגור זה מחיצתו. דבר אחר וסלעו זה איקוניא. ממגור אלו בסילקאות שלו. (שם) וחתו מנס שריו. א"ר סימון שני זמנים. אמרו לו לישעיה מי אמר הדברים הללו. אמר להם וכי מדעתי הם. (שם) נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. אמר דוד אם אור לו בציון ותנור בירושלים מי יגור באהלך. זהו שאמר הכתוב (זכריה ב ט) ואני אהיה להם נאם ה' חומת אש סביב. מבחוץ. ולכבוד אהיה בתוכה. מבפנים. אמר דוד אם חומת אש מבחוץ וכבוד מבפנים מי יכול לגור בתוכה. ה' מי יגור באהלך:
1
ב׳ דבר אחר מי יגור באהלך. מי ידור אין כתיב כאן אלא מי יגור. מאן יכיל לאיתותבא גבך. אמר רבי יהושע בן לוי מה אם נדב ואביהוא שנכנסו לבית המקדש יצאו שרופים מכאן ואילך מי יגור באהלך. א"ר שמואל כתוב בעוזא (דברי הימים א יג ט) וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון. ומה היה לו (שם י) ויחר אף ה' בעוזא. מכאן ואילך מי יגור באהלך. משל לעירני שנכנס למדינה וראה אותן שמוכרין מיני כתיתין וכל דבר אמר מי יוכל לשבוע מאלו. אמרו לו חביריו מי שיש לו מעות הרבה. כך אמר דוד לפני הקב"ה מי יגור באהלך. אמר לו מי שיש לו מצות פרישות:
2
ג׳ הולך תמים ופועל צדק. הולך תמים זה הקב"ה שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו. ופועל צדק זה הקב"ה שנאמר (תהלים יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב. ודובר אמת זה הקב"ה שנאמר (ירמיה י י) וה' אלקים אמת. לא עשה לרעהו רעה זה הקב"ה שלא עשה רעה לישראל בשעת העגל. דכתיב (שמות לב יד) וינחם ה' על הרעה. וחרפה לא נשא על קרובו זה הקב"ה שנאמר (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו. כדאיצטריך להון בשטים. נבזה בעיניו נמאס זה הקב"ה שמאס במלכות שאול. שנאמר (שמואל-א טז א) ואני מאסתיו ממלוך על ישראל. ואת יראי ה' יכבד זה הקב"ה. א"ר (סימן) [סימון] (במדבר יב טו) והעם לא נסע עד האסף מרים. מלמד שנתעכב לה עמוד הענן. נשבע להרע ולא ימיר זה הקב"ה שנאמר (שם יד כא) ואולם חי אני וימלא כבוד ה'. ואומר (שמואל-א ג יד) ולכן נשבעתי לבית עלי. אם להרע לא ימיר שבועתו לטובה על אחת כמה וכמה. ר' אבין אמר נשבע להרע זה הוא שמחסר את הכיס שלו להצר לנפשו לעשות מצוה. ורבנן אמרי זה הוא שמשביע יצרו שלא לעבור עבירה. כספו לא נתן בנשך זה הקב"ה שלא נתן את התורה בדמים. שנאמר (ישעיה נה א) בלא כסף ובלא מחיר. ושוחד על נקי לא לקח. שאם מתכנשין כל אומות העכו"ם ונותנין ממונם בדבר אחד מן התורה אינן יכולין. וכן הוא אומר (שיר השירים ח ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. אלו העכו"ם שנאמר (ישעיה יז יב) הוי המון עמים רבים. לכבות את האהבה אהבה שאהב הקב"ה את ישראל. ונהרות לא ישטפוה אלו העכו"ם. ר' עזריה בשם רבי יהודה אומר לעתיד לבוא באין כל האומות לקטרג את ישראל ואומרים לפני הקב"ה רבונו של עולם אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה. אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות. אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים. מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אין יורדין. וכי משוא פנים יש לפניך. אומר להן (שיר השירים ח ז) אם יתן איש את כל הון ביתו. אם תתנו כל ממונכם בדבר אחד מן התורה אינו מתכפר לכם. מה כתיב בתריה (שם ח) אחות לנו קטנה. מה הקטן הזה כל מה שהוא עושה אין מניחין בידו. כך כל מה שישראל מתלכלכין בעבירות כל ימות השנה יום הכפורים בא ומתכפר להם שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם:
3
ד׳ דבר אחר הולך תמים. זה אברהם שנאמר (בראשית יז א) התהלך לפני והיה תמים. ופועל צדק. זה יצחק שהיתה פעולתו בצדק ומסר נפשו למיתה. ודובר אמת. זה יעקב שנאמר (מיכה ז כ) תתן אמת ליעקב. לא רגל על לשונו. זה בנימין שהיה יודע במכירתו של יוסף ולא גילה לאביו. לא עשה לרעהו רעה. זה יוסף שהיה יכול לעשות לאחיו רעה ולא עשה. וחרפה לא נשא על קרובו. זה פנחס שהיה משבטו של לוי וזמרי משבט שמעון. וכיון שראה אותו מעשה עמד עליו והרגו. נבזה בעיניו נמאס. זה משה שמאס בביזת מצרים. לפי שכל ישראל עסוקין בביזה והוא היה עוסק בעצמות יוסף. ואת יראי ה' יכבד. זה דוד שנאמר (שמואל-א ל כו) ויבוא דוד אל ציקלג וגו' הנה לכם ברכה. דבר אחר נבזה בעיניו נמאס. זה חזקיה מלך יהודה שגירר עצמות אביו על מטה של חבלים. ואת יראי ה' יכבד. זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שראה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקוראו רבי רבי מורי מורי. נשבע להרע. זה בועז שנשבע ליצרו (רות ג יג) חי ה' שכבי עד הבקר. דבר אחר זה אלישע בן שפט שנאמר (מלכים-ב ה טז) חי ה' אשר עמדתי לפניו אם אקח. דבר אחר זה אליהו שנאמר (מלכים-א יז א) חי ה' וגו' אם יהיה השנים האלה טל ומטר. כספו לא נתן בנשך. זה עובדיה שהחביא את הנביאים במערה והיה לווה ומאכילן. דבר אחר כספו לא נתן בנשך. זה שמאי והלל שלא למדו תורה בדמים. ושחד על נקי. זה שמואל שנאמר (שמואל-א יב ג) הנני ענו בי. עושה אלה לא ימוט. א"ר שמואל הימוט הזה איני יודע מהו. עד שבא שלמה ופירש (משלי כד יא) ומטים להרג אם תחשוך. וכשהיה רבן גמליאל קורא המקרא הזה היה בוכה. אמר מי יוכל לעשות כל אלה. וכשהיה רבי עקיבא קורא בפסוקים הללו ואחרים שביחזקאל (יחזקאל יח ו) אל ההרים לא אכל. היה משחק. אמר לו רבן גמליאל מפני מה אתה משחק ואני בוכה. אמר לו ראה מה כתיב בשרצים (ויקרא יא לא) אלה הטמאים לכם בכל השרץ. יכול אם לא נגע בכל אלה לא יהא טמא. אלא אפילו באחת מהן. בהרת מטמאה כגריס ותחלת ברייתה בכעדשה. וכתיב בסוף הטמאות (שם יח כד) אל תטמאו בכל אלה. יכול אינו מטמא אלא בכולן והרי אם נגע בכעדשה מטמא. ואיזה מדה מרובה הוי אומר מדה טובה מרובה על מדת פורענות חמש בכפלים. מה אם מי שהוא נגע באחד מהן אפילו כעדשה מטמא כאילו נוגע בכולן. מדה טובה לא יהא בדין שאם עשה אחת כאילו עושה כל המצוות כולן. הוי אומר כשם שאלה שכתוב בשרצים כאילו נוגע בכולן. כך עושה אלה לא ימוט לעולם. אם עשה אחת מהן כאילו קיים את כולן. אמר לו רבן גמליאל נחמתני עקיבא נחמתני:
4