מדרש תהילים מ״חMidrash Tehillim 48
א׳שיר מזמור לבני קרח. גדול ה' ומהולל מאד וגו'. ואלקינו אינו גדול אלא בעירו בלבד. אלא אמרו בני קרח גדול ה' במה שעשה בעירו ובמקדשו. וכן הוא אומר (תהלים צט ב) ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים. לומר בעירו עשה כן בעמים לא כל שכן. וכן הוא אומר (ירמיה כה כט) כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו. הוי בעיר אלקינו וגו':
1
ב׳ יפה נוף משוש כל הארץ. מהו יפה נוף. שהכל מיפין לה היופי שלא היתה כמותה. אף על פי שנאמר (יחזקאל כז ג) בצור את אומרת אני כלילת יופי. היא אמרה לעצמה אבל אחרים לא אמרו לה. וכן הוא אומר את אמרת לעצמך אבל אחרים לא אמרו לך. זהו משל הדיוט לא כמה דאמרת אמך אלא כמה דאמרינן מגיריה. אבל בציון אינו כן הכל אומרים (איכה ב טו) הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי. ולא עוד אלא משוש לכל הארץ. וכן הוא אומר משוש כל הארץ. ובמה היתה משוש. שהיתה משמחת כל הארץ. היה אדם עובר עבירה היה דואג בלבו ולבו שח עליו. אמר שלמה (משלי יב כה) דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה. היה הולך לירושלם ומקריב קרבן ומתכפר לו ולבו שמח עליו. ויוצא משם שמח. לכך משוש לכל הארץ. תדע לך שכן הוא שנאמר הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. וכי בצפון הוא והלא אינו אלא בדרום. אלא שם הוא נשחט. שנאמר (ויקרא א יא) על ירך המזבח צפונה. מהו קרית מלך רב. רב המלך שעשה כן בעירו. בעולם הזה עשה כן אבל לעתיד לבוא אינו עושה כן:
2
ג׳ אלקים בארמנותיה נודע למשגב. מהו בארמנותיה. אלא כדרך אנשי המדינה עושין מחזרין בלילה לכל פתח ופתח. כך עושה הקב"ה לעתיד לבוא מעמיד משמר. שנאמר (ישעיה סב ו) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. לכך אלקים בארמנותיה:
3
ד׳ כי המלכים נועדו. כשהיא חרבה ועברו עליה. שנאמר (ירמיה כב ח) ועברו גוים רבים על העיר הזאת. עברו עליה ותמהו. לכך נאמר המה ראו כן תמהו. (שם) ואמרו וגו' על מה עשה ה':
4
ה׳ סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה. אמר רב נחמן (קהלת א ט) מה שהיה הוא שיהיה. כשם שנטל הקב"ה את ישראל ממצרים בענני כבוד ונשאם שנאמר (שמות יט ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים. כך הוא עושה להם שנאמר (ישעיה ס ח) מי אלה כעב תעופינה. ספרו מגדליה. כמה גינאות עתיד להיות בירושלים וכמה מגדלים עתידים להיות אלף ותפ"ה. כמה טפאות אלף ותתע"ז. וכמה טטפראות אלף ותצ"ו. אמר רב נחמן מה שהיה הוא שיהיה. כשם שהיו ישראל אומרים שירה והמים עולין להן כך עתיד (הקב"ה) להיות. שנאמר (תהלים פז ז) ושרים כחוללים כל מעיני בך. וכמה בריכות עתיד להיות אלף ותצ"ו בירניות. כמה שערים קמ"ד. י"ב לכל שבט ושבט. הוי סובו ציון והקיפוה:
5
ו׳ שיתו לבכם לחילה. לחיילותיה דסלקין לה. דבר אחר לאותה החולה שהיא עתידה להיות חולה. דבר אחר לחילה לשירה. פסגו ארמנותיה קטעו ברניותיה:
6
ז׳ כי זה אלקים אלקינו. רבי חלבו ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר בשם ר' יוסי בר חנינא אמר עתיד הקב"ה לעשות חילה לצדיקים לעתיד לבוא והקב"ה חל עמהן והן מראין לו באצבע. שנאמר (ישעיה כה ט) הנה אלקינו זה קוינו לו. הוי כי זה אלקים אלקינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות. בשני עולמות. והכל שומעין בנצחונו של הקב"ה מה שעושה עם ישראל. שנאמר שמעו זאת כל העמים:
7