מדרש תהילים מ״טMidrash Tehillim 49
א׳למנצח לבני קרח. שמעו זאת כל העמים. זה שאמר הכתוב (קהלת יא ז) כי מתוק האור וטוב לעינים. רבי יצחק ורבי אבא בר כהנא. רבי יצחק אמר מתוק הוא אורו של עולם הבא. אשרי אדם שיש לו מעשים טובים כדי שיראה אותו האור. שנאמר (שופטים ה לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. רבי אבא אמר מה מתוקין דברי תורה שנמשלו כאור. שנאמר (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור. אשרי אדם שרואה את התורה מלובנה כשלג שאין סוף למתן שכרה. כשיבוא הקב"ה לפרוע לישראל מתן שכרן על עמלן בתורה וישפיע להן בזכותה לעתיד לבוא אותה שעה הן אומרים לאומות העכו"ם זכינו על שעסקנו בתורה. ומה הייתם אתם אומרים לנו לריק יגיעתם. ראו מתן שכרה. שנאמר שמעו זאת כל העמים. ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד מד) זאת התורה. האזינו כל יושבי חלד. זו הארץ. ולמה נקרא שמה חלד שפניהם של רשעים מעלה חלודה בגיהנם לעתיד. ומי הם גם בני אדם גם בני איש. בני אדם. זה אברהם שנקרא (יהושע יד טו) האדם הגדול בענקים הוא. ומי הם בניו של ישמעאל ובני קטורה. גם בני איש. אלו בניו של נח שנקרא איש (בראשית ו ט) נח איש צדיק. (דבר אחר) אלו העכו"ם שיורדין לגיהנם:
1
ב׳ יחד עשיר ואביון. עשיר בתורה ואביון בתורה כולן יורדין לגיהנם. עשיר בתורה זה דואג ואחיתופל. לפי שלא שמרו את התורה ירדו לגיהנם אף על פי שהן ראשי סנהדראות. ואביון בתורה כל מי שיש סיפק בידו ללמוד ולא למד. לפיכך אמרו בני קרח הואיל וכך היא מתן שכרה של תורה. פי ידבר חכמות בחכמה של תורה. והגות לבי תבונות בתבונה של תורה. אטה למשל אזני במשלה של תורה:
2