מדרש תהילים ה׳Midrash Tehillim 5
א׳למנצח. זה שאמר הכתוב (במדבר כא יט) וממתנה נחליאל. ר' יהודה אומר מן המדבר זכו שניתן להם תורה על ידי משה רבינו שנאמר (שמות לא יח) ויתן אל משה. וממתנה נחליאל נחלו עבודה זרה ואמרו לעגל (שם לב ד) אלה אלקיך ישראל. מנחליאל במות משנחלו עבודה זרה בא עליהם מלאך המות שנאמר (במדבר יד לה) במדבר הזה יתמו. ומבמות הגיא שגרמו לאותו צדיק שנקבר בגיא. והוא שירמיה אמר להם (ירמיה ב כג) ראי דרכך בגיא. ורבנן אמרי ממתנה נחליאל נחלו להקב"ה לאלוה והוא נחל אותם לאומה. וממדבר מתנה שזכו לקבל את התורה מן המדבר. אמר דוד הואיל וכן הוא אני אזמר על שתיהן למנצח אל הנחילות. דבר אחר וממתנה נחליאל לא תאמר כך אלא ממתנה נחלתי לאל. בשביל הבאר שנתן להם הקב"ה היו אומרים שירה והיה להם המים [כנחל] שכל אשה שהיתה רוצה ללכת מבית אביה לבית בעלה היתה הולכת בספינה. וכן אמר דוד (תהלים קה מא) הלכו בציות נהר. אמרה כנסת ישראל מתוך שהבאר נתן לי מתנה נחלתי אותו. וכן הוא אומר (איכה ג כד) חלקי ה' אמרה נפשי. אמר להן הקב"ה אני חלקכם ואתם חלקי שנאמר (דברים לב ט) כי חלק ה' עמו. אמר דוד הואיל וכן הוא אני מזמר על נחלתי. אל הנחלה אינו אומר אלא אל הנחילות על הנחלה שנחלתם אותי ועל הנחלה שנחלתי אתכם. ומנין אתה למד שמן המתנה נחלוהו שעד שלא ישתו מן הבאר מה היו אומרים (שמות יז ז) היש ה' בקרבנו. מששתו אמרו (שם כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. בשתי נחילות נחלנו אותך ונחלנו את התורה. וכן אמר דוד (תהלים קיט קיא) נחלתי עדותיך לעולם. וארץ צבי נחלתי שנאמר (ירמיה ג יט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים. מהו צבאות שהכל צובין בה. משל למלך שהיה יושב על שלחנו והיה לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן והיה עושה לו מתנות והיה בה שדה אחת והיו הכל צובין בה. אמר להן זה הוא שלי. וכן הוא אומר (דברים לב ח) בהנחל עליון גוים. ולמי נתן חלקו לבנו הקטן. כך יעקב חבל נחלתו. וכתיב (עמוס ז ב) מי יקום יעקב כי קטון הוא. ואף בית המקדש נחלה וכן הוא אומר (במדבר כד ה) מה טובו אהליך יעקב. ומה טובתן כנחלים נטיו. מה הנחל הזה אדם יורד בו טמא ועולה טהור אף בית המקדש נכנס בו בעוונות ויוצא בלא עוונות. וכן משה אומר (דברים יב ט) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. מנוחה זו הארץ. נחלה זו בית המקדש. אמר לו דוד כל מה שנתת לנו טובים ונעימים הם שנאמר (תהלים טז ו) חבלים נפלו לי בנעימים. וכן הוא אומר (מיכה ז ח) אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. אלולי שישבתי בחשך לא היה אור לי. אמר להם הקב"ה הצדקתם עליכם את הדין אני קורא לכם (ישעיה סא ג) אילי הצדק מטע ה' להתפאר:
1
ב׳ דבר אחר אל הנחילות. זה שאמר הכתוב (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש. אמר ר' חנן התורה אמרה (משלי ג טז) בשמאלה עושר וכבוד. ובני עניים. ורוח הקדש משיב ואומר להנחיל אוהבי יש. ולמה הם עניים בעולם הזה כדי שלא יתעסקו בדברים בטלים וישכחו את התורה. וכן הוא אומר (שם ח כב) ה' קנני ראשית דרכו:
2
ג׳ מזמור לדוד. זה שאמר הכתוב (תהלים קטז יב) מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. אמר רבי שמואל ארבעה מזמורים שהיה צריך לומר אדם הראשון אמרן דוד ואלו הן - (שם כד א) לה' הארץ ומלואה. ולמה היה צריך לאמרו שבשבילו נברא העולם על מליאתו. (שם יט ב) השמים מספרים כבוד אל. ולמה היה צריך לאמרו שהוא ראה אותן תחלה. (שם צב א) מזמור שיר ליום השבת. ולמה היה צריך לאמרו שהשבת פינה אותו מן הדין. ולמנצח אל הנחילות למה היה צריך לאמרו שהוא נחל את העולם תחלה:
3
ד׳ למנצח אל הנחילות. אמר ר' שמואל בר נחמני על שני נחילות שנחל דוד את המלכות בעולם הזה ולעולם הבא. אמר דוד על שתיהן אני מזמר אל הנחילות. אמר רבי יהושע בן לוי הנחילות נוטריקון הוא ה' חמשה חומשי תורה. נ' כנגד חמשים יום שבין פסח לעצרת. ח' כנגד שמונת ימי המילה. י' כנגד עשרת הדברות. ל' כנגד שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהם כאברהם. שנאמר (בראשית יח יח) ואברהם היו יהיה. בגימטריא תלתין הוו. כשישראל זוכין שמונה עשרה בארץ וי"ב בחוצה לארץ. וסימן טוב לישראל כשהארץ מעמדת שנים עשר צדיקים. אמר ר' זעירא שיחתן של ישראל תורה היא. תהא אח לשבעה ואב לשמונה. א"ר יהושע בן לוי זה אברהם שהוא אב ליצחק ולישמעאל ולבני קטורה. רבי שמואל אמר זה ישי שהוא אב לשמונה. ואח לשבעה זה הוא דוד שהוא אח לשבעה. (תהלים פו א) הטה אלי אזנך ענני. זה שבטו של דוד שניתנה לו שמיעה שנאמר (דברים לג ז) שמע ה' קול יהודה. (תהלים פו א) כי עני ואביון אני. אמר ר' יוחנן כל מקום שנאמר עני ואביון בישראל הכתוב מדבר שנאמר (ישעיה מא יז) העניים והאביונים. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם בשעה שיש לי כח לעמוד לפניך בתפלה ולהוציא אמרי האזינה. ובשעה שאין בי כח התבונן מה בלבי בינה הגיגי. דבר אחר (תהלים פו א) כי עני ואביון אני. וכי עני היה דוד והכתיב (דברי הימים-א כב יד) והנה בעניי הכינותי לבית אלקי. ומהו בעניי בצער שציערתי עליו. ר' יהודה פתר לה בארבע מלכיות. אמרי האזינה בבבל בינה הגיגי במדי הקשיבה לקול שועי ביון כי אליך אתפלל באדום. ולמה הוא אומר מלכי ואלקי באדום אמרו ישראל לפני הקב"ה ראה כמה שמדות וגזרות היא גוזרת עלי לבטל אלהותך ומלכותך ממני ולא בטלינן. ובכל יום אנו נכנסין לבתי כנסיות וממליכין אותך שתי פעמים ואומרים שמע ישראל ואת עביד דידן ואנן עבדינן דידך שנאמר (שיר השירים ב טז) דודי לי ואני לו:
4
ה׳ כי לא אל חפץ רשע אתה. שאין אתה חפץ בחיובן של בריות שנאמר (יחזקאל לג יא) אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. לא יגורך רע שאין אתה גר אצל הרעה ולא הרעה גרה אצלך. ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר המלאך שהוא ממונה על האף רחוק הוא שנאמר (ישעיה יג ה) באים מארץ מרחק מקצה השמים ה' וכלי זעמו. משל למלך שהיו לו שני לגיונים קשים. במזמור תפלה לדוד. את מוצא שלש לגיונות מהלכין לפני הקב"ה ואלו הן - (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך. (שם לז ג) אש לפניו תלך. (חבקוק ג ה) לפניו ילך דבר. ואיזהו פנימי שלהם צדקה. שנאמר (דברים כד יג) ולך תהיה צדקה. א"ר יודן להודיעך כמה כחה של צדקה ולהודיעך לעושי צדקה עד היכן מתן שכרן. לכך נאמר לא יגורך:
5
ו׳ לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך. אלו שלבם מלא הוללות. דבר אחר הוללים אלו שמביאין יללה לעולם. דבר אחר הוללים ערבוביא. כמה דאמר (קהלת ב ב) לשחוק אמרתי מהולל. אמר ר' יששכר עומד אדם ועושה גדישין של עבירות אומר הקב"ה יעשה אדם תשובה וכמי שלא חטא דכתיב (איוב יא יא) וירא און לא יתבונן. ר' סימון פתר קרא בישמעאל (בראשית כא יט) ויפקח אלקים את עיניה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולמים אדם שהוא עתיד להמית את בניך בצמא את מעלה לו את הבאר. והוא שישעיה אומר (ישעיה כא יג) משא בערב. אמר להן הקב"ה מהו עתה צדיק או רשע אמרו לו צדיק. אמר להן איני דן את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה שנאמר (בראשית כא יז) כי שמע אלקים את קול הנער באשר הוא שם. ולא בשעה שהוא עתיד לבוא. ר' חיננא בר פפא פתר קרא בירבעם (מלכים-א יא כט) ושניהם לבדם בשדה. שהיה שקול כאחיה השילוני. וישבו שניהם שישבו לסדור במעשה מרכבה. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה אדם שהוא עתיד להעמיד שני עגלים את מגלה לו סדרי מרכבה. אמר להם ועכשיו מהו אמרו לו צדיק. אמר להן איני דן את האדם אלא לפי מעשיו של אותה השעה:
6
ז׳שנאתי כל פועלי און. זה דואג ואחיתופל שהיה פעולתן של אמת ועשו אותה של שוא. תאבד דוברי כזב שאינן לא חיין ולא עומדים בדין. דתנינא (סנהדרין צ) ג' מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא ואלו הן - בלעם ודואג ואחיתופל וגיחזי:
7
ח׳האשימם אלקים. מדבר בנבוכדנצר הרשע שהחריב בית המקדש ואחר כך נטרד שנאמר (דניאל ד כט) ומן אנשא לך טרדין. ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמואל אמר כל מה שפרט דוד בספר תהלים כלל אותו רשע בפסוק אחד. (שם לד) אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשוט. את מוצא בדוד שאמר (תהלים קמז יב) שבחי ירושלים את ה' וגו' הללויה. והוא אמר למלך שמיא. דוד אמר (שם יא ז) כי צדיק ה' צדקות אהב. ואותו רשע אמר (דניאל ד לד) די כל מעבדוהי קשוט. וכן את מוצא ברבן של נביאים משה רבינו עליו השלום שאמר בסוף קילוסו (דברים לב ד) הצור תמים פעלו. שלא יאמרו כל באי העולם שמא עברה עליו מדת הדין שלא נכנס לארץ ישראל חס ושלום אין לפניו משוא פנים. אלא הצור תמים פעלו. ובמה שקילס אותו רשע די כל מעבדוהי קשוט. ואף חנה אמרה (שמואל-א ב ו) ממית ומחיה. ואותו רשע אמר (דניאל ד לד) ודי מהלכין בגוה יכיל להשפלה. אמר לו הקב"ה רשע אתמול אמרת (דניאל ג טו) ומאן הוא אלהה די ישיזבינכון מן ידי. ועכשיו אתה אומר קלוסי איני רוצה לא בך ולא בקילוסך. ומי יקלסני ישראל. שנאמר (ישעיה מג כא) עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו:
8
ט׳ ברוב פשעיהם הדיחמו. אמר רבי אלכסנדרי מה איכפת לה בירושלים אלא כי מרו בך שרבו כנגדך:
9
י׳ וישמחו כל חוסי בך. ר' זבדי בן לוי ור' יוסי בר פינחס ור' יהושע בן לוי קראו ג' פסוקים הללו בשעת סילוקן מן העולם. חד מנהון אמר וישמחו כל חוסי בך. וחד אמר (תהלים לב ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך. ואידך אמר (שם פד יא) כי טוב יום בחצריך מאלף. ואית דאמר (שם לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך:
10
י״א כי אתה תברך צדיק. בנוהג שבעולם אדם נותן לחבירו ליטרא של זהב ועמדו עליו ליסטים ונטלו ממנו היכן הוא מתנתו. והקב"ה אינו כן אלא כי אתה תברך צדיק. ולא עוד אלא שעושה לו מגן שנאמר ה' כצנה רצון תעטרנו. תמן תנינן (שבת סג) לא יצא אדם בסייף ולא בקשת:
11