מדרש תהילים נ״הMidrash Tehillim 55
א׳למנצח בנגינות. האזינה אלקים תפלתי. זה שאמר הכתוב (משלי י ט) הולך בתום ילך בטח. זה דוד. שנאמר (תהלים מא יג) ואני בתומי תמכת בי. ומעקש דרכיו יודע. זה אחיתופל. אין הקב"ה גובה מן האדם עד שהוא מפרסם מעשיו. שנאמר (משלי כו כו) מכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל. לא היה דוד אוהב לאדם יותר מלאחיתופל והוא היה בעל מחלוקת שלו. והוא יועצו כל העצות. וכן הוא אומר (דברי הימים-א כז לג) ואחיתופל יועץ למלך. כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום אמר (שמואל-ב טו לא) סכל נא את עצת אחיתופל. לא נתיירא דוד מאדם אלא ממנו. והוא שדוד אומר האזינה אלקים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי. הקשיבה לי וענני. למה מקול אויב מפני עקת רשע. אמר לו הקב"ה לא אמרת אתה (תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי. (שם ג ז) לא אירא מרבבות עם. אמר לפניו רבונו של עולם תן לי מאותן שארדוף ושאשיגם ולא אשוב עד כלותם. וכן אמר דוד אין זה מאותן. כיוצא בו הוא אומר כי לא אויב יחרפני ואשא. גדול הוא ממני. וכן הוא אומר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. מהו כערכי כסדרי. שהוא מסדר עלי את ההלכות. אלופי ומיודעי שהיה מאלפני ומלמדני ורבי היה. וכן הוא אומר אשר יחדו נמתיק סוד. מהו ברגש. כדתנן התמיד בי"ב הפר בעשרים וארבעה. וארבע פייסות היו שם. ולמה א"ר יוחנן כדי להרגיש את כל העזרה. שנאמר בבית אלקים נהלך ברגש. מיודעי. המודיעני תוצאות בינה. כיון שגמר תפלתו שכן הוא אומר (שמואל-ב טו לב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים והנה לקראתו חושי הארכי. כיון שראה אותו דוד אמר לו יש ארוכה למכתי. (שם לג) ויאמר לו דוד אם עברת אתי והיית עלי למשא. (שם לד) ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני. אמר לפניו רבונו של עולם לך אני קורא. שנאמר אל אלקים אקרא וה' יושיעני:
1
ב׳ ערב ובקר וצהרים אשיחה. מכאן שצריך אדם להתפלל שלש תפלות ביום. ומי תיקן אותם אבות העולם. אברהם תיקן תפלת השחר שנאמר (בראשית יט כז) וישכם אברהם בבקר וגו'. ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו ל) ויעמד פנחס ויפלל. יצחק תיקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד סג) ויצא יצחק לשוח בשדה וגו'. ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב א) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. יעקב תיקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כח יא) ויפגע במקום וילן שם. אין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיה ז טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וגו' ואל תפגע בי. אמר דוד הואיל ואבות תקנום ערב ובקר וצהרים אשיחה. פדה בשלום נפשי. אמר ר' יהושע בן לוי מהו פדה בשלום נפשי. איקונים של מלאכים מהלכת לפני האדם הזה ומכריזין לפניו ואומרים תנו מקום לאיקונין של מקום. למה א"ר יודן בשם רבי לוי לפי שאין בית רובע בחללו של עולם שאין בו תשעת קבין של מזיקין וכל אחד ואחד נתון פראמא בפניהם. כשם שיש לחמורים הללו של טחנים. ולמה שלא יזיקו לבריות. ובשעה שעונותיו של אדם גורמים אותה הפראמא נגלית מעל פניו של מזיק והוא מביט באדם ומזיקו. לפיכך מכריזין לפני האדם שלא יזיקהו. הוי פדה בשלום נפשי מקרב לי. שלא יקרבו לי המזיקין. הוי כי ברבים היו עמדי. אלו המלכים המסורין לו. שנאמר (תהלים צא ז) יפול מצדך אלף. דבר אחר מהו מקרב לי. אמר דוד רואה אני דניאל שעומד משבטי היאך נשלך לגוב אריות ואין נוגעין בו. התחיל אומר פדה בשלום נפשי שלא יקרבו אליו האריות. ומי גרם לו להנצל כי ברבים היו עמדי. ואף חנניה מישאל ועזריה סדר עליהן תפלה. לפיכך ישמע אל ויענם. דבר אחר על רחל נאמר הפסוק הזה. מקרב לי. שלא תקרב עצתו של עשו ברחל. למה שכך היו התנאים שיעקב נוטל את לאה ועשו לרחל. ומי גרם ליעקב (צ"ל לרחל. וכן הוא בילקוט) להנצל מידו כי ברבים היו עמדי. לפיכך פדה בשלום נפשי. כי ברבים היו עמדי. אלו סנהדרין שהיו עמדי:
2
ג׳ חלקו מחמאות פיו. כשדבריו של אחיתופל פתוחין הכל שומעין לו. וכן הוא אומר (שמואל-ב יז א-ב) ויאמר אחיתופל אל אבשלום אבחרה שנים עשר אלף איש וארדפה אחרי דוד הלילה. והוא יגע ורפה ידים. (שם ד) וישר הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל ישראל. כיון שראה דוד שהכל עמו והכל שומעין לו נתיירא. אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תתיירא אני עמך. השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. בשר ודם יש לו אוהב והולך אליו. פעם אחת מקבלו ושניה ושלישית נראה לו רביעית אינו נפנה לו. והקדוש ברוך הוא אינו כן כל זמן שאתה מטריח עליו הוא מקבל יהבך. לכך השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך:
3