מדרש תהילים נ״דMidrash Tehillim 54
א׳למנצח בנגינות. בבוא הזיפים. זה שאמר הכתוב (משלי כט יב) מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים. כיון שראו לשאול שהיה מטה אזנו לשמוע לשון הרע על דוד היו באין ואומרים לו. וכן הוא אומר בבוא דואג. וכן בנבל (שמואל-א כה י) מי דוד ומי בן ישי. כיון שראו כך מיד הן באין. וכן בבוא הזיפים:
1
ב׳ אלקים בשמך הושיעני. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם קטנטין שהיה רודף אחר חבירו קובל לאיפרכס ואם איפרכס היה רודפו קובל למלך ואם המלך רודפו למי קובל אין לו למי יהיה קובל אלא לך. כך אמר דוד להקב"ה רבונו של עולם שאול הוא מלך אין לי למי לקבול אלא לך. הוי בשמך הושיעני. מהו בגבורתך תדינני. שאמרת (דברים כג טז) לא תסגיר עבד אל אדוניו. ומה עבד שאמש היה עובד עבודה זרה אמרת שאם יבוא אצלך אל תסגירהו. אני שאני נשיא בן נשיא עד חמשה דורות על אחת כמה וכמה. וכן הוא אומר (רות ד כא) ושלמון הוליד את בועז וגו'. אל תסגירני ביד המלך. הוי בגבורתך תדינני. בגבורה של תורה. שנאמר (משלי ח יד) לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה:
2
ג׳ אלקים שמעה תפלתי. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם בא דואג וקבל ממנו באו הזיפים ושמע להם. שמעה תפלתי. למה כי (זדים) [זרים] קמו עלי ולא שמו אלקים לנגדם סלה. הנה אלקים עוזר לי ה' בסומכי נפשי. אמרו לו מי אמר לך. אמר להם עד שאני במעי אמי נתנבא עלי איתן האזרחי. שנאמר (תהלים פט כא) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו. הוי ה' בסומכי נפשי:
3
