מנחת קנאות, מכתבים כ״וMinchat Kenaot, Correspondence 26
א׳אחרי כן הוגד לי, כי רבים הם החתומים בכתב המתנגדים, אשר התנדבו לחתום בכתבינו, וחקרתי הענין איך היה, וכדי שלא ימצא בדברי הכחשה, עמדתי שנית וכתבתי דברי התנצלות, והגעתי אותם ליד הרב, וליד קצת נכבדים הנמשכים עמו והודעתי להם אמתת הענין, כדי להיותי נקי מה' ומישראל, וזה טופס הכתב אשר נעשה קודם הגיע כתבם לשם:
1
ב׳בראותי בעלי אסופות, החזיקו דבריהם בכשיל וכילפות, אודיע למעלתכם בפרט ובבאור כל הענין כדי להנצל עצמי והנכבד הנעדר אשר היה עמי במנין, דעו באמת כי בהגיע מנכבדי קהלכם אשר לא עממום כל סתום, כתבכם החתום, הסכמנו שנינו להיות נצמדים, לדבר בחשאי ולגלות אוזן היחידים, הם השרידים אשר ה' קורא, ורוח ממרום עליהם יערה, וכן עשיתי כאשר ספרתי דברי להנכבד נושא המכתב ר' מרדכי, תחלה היה דברי עם החכם דון פרפיית תבון שמו ר' יעקב מכיר, השיב בפה מלא האיש מקנא לתורת ה' ואת אחיו לא הכיר, וכה היו דבריו עמי, כי מאוד טובה העצה בעיני כאלו נאמרה למשה בסיני, וביום המעמד בקראי את האגרת, ראיתי כי הפך עורף ועבר עליו רוח אחרת, הטיח דברים בשמעו דבר הכתב ודבר כנגדו, וכל אחד ממנו היה תשובתו בצדו, וידעתי באמת כי קרובו ר' יהודה בר משה תבון הניא את לבבו, ולכן לא שב בדרך אשר בא בו; אמרו כי השתדלותנו בשנאה כנגד בעל המלמד ורבי שמואל תבון וספריהם, וילינו עלינו קצת מהנכבדים הקרובים אליהם כי זה עלה במחשבה זה כמה, ולבנו לא כן ידמה, רק להסיר המכשול חבורי הדרשות הקשות, אשר שמענו מהם חדשות, עם ישנות, פורצי הגדרים מפילי החומה, כמעט הפשיטו פשוטי התורה והציגוה ערומה, ואם יש מפקפק בדבר אם דברי אינם כנים, הנה בכתב השלוח לכם העדתי לי עדים נאמנים, והם רוב נכבדי הקהל ומן הראשים, כולם אנשים, ולא הלכתי לבקש נוגשים, וכל הרוצה להשיב יבא וישיב לחקור את עדי, דהא גמלא והא קבא והא מדי, וכתב החכם דון בונפוש וידאל פרופיית תבון, אשר שמעתי אומרים כי שלח אגרת חתומה, דינו באמת כי נתלקטו אליו אנשים לא מבני קהלינו המה, ויש קצת מן החכמים אשר בדגלינו חונה, לא ראה כתב השלוח מאתכם וענה ולא ידע מה ענה. ושנים ושלשה מן החתומים בכתבנו עשו חתימתם פלסתר, ובאמת שלא נתכוונו לקנתר, אך נוכח פניהם המסית את תום לבב, בולס שקמים ובוקר, עושה בנפשם שקר, והתנצלו בעצמם כי אמר להם הטוב שבהם והמיוחד, כי שני הכתובים מתנבאים בסגנון אחד, וחתמנו בספריהם אע"פ שלא קראנוהו, ואם קראנוהו לא הבינוהו, ואנחנו לא באנו לגנות החכמה, חלילה כי זה לא עלה במחשבה, רק לקיים דבריהם ולהאמין כי לא טובה היא הקריאה התמידית במעשה מרכבה, מעתה כל ראיותיהם כהתוך כסף בכור נתכו, ואין להם על מה שיסמוכו ולא נשאר בכתבם מלה דעלה דחנותא לא דחינין לה, ע"כ רבותי אל תחושו למנינם ולא מהם ולא מהמונם, ועשו אתנו ברכה, והוציאו רגלינו מן השבכה, ויגיענו מענה שלכם בגבורה, לבנות חיל וחומה סביב התורה, כאשר בכם בכתב (מכתב כה) "תחלתו הכתב מוכיח" לעשות גדר חטאים גדולים יניח, והודיעוני אם הגיעו אלה הכתבים לידכם הכתב הראשון "לעזרת ה' בגבורים" (מכתב כב) והשני מחלה פניכם להעלים הכתבים ולא תניחום להעתיק לשום אדם, זולת כתב "מי ראה אלה יוצאים" (מכתב כג) עד יבאו תבואתכם ויעלו צמחים, ויוציאו פרחים, ונהיה בתורת ה' שמחים, ועתה אני עשיתי את שלי, אתם עשו את שלכם, וה' ברחמיו למען שמו הגדול יעשה את שלו, ושנות חיים יוסיפו לכם, כחשקתכם וכחשקת אסיר תשוקתכם, עבד אהבתכם, נאמן בריתכם
2
ג׳אבא מרי בר משה יצ"ו
3