מנחת קנאות, מכתבים כ״חMinchat Kenaot, Correspondence 28
א׳טופס כתב הקהל אשר שלחו אליהם:
1
ב׳הנביאים איה הם, הרואים מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, מדוע אמרו רדנו לא נבוא עוד אליהם, כי לא דרכינו דרכיהם, קראו לנו כלו מדברותיכם, כי לא נריח בעצרותיכם, הר אלהים הר בשן, מה לכם כי תוציאו עתק מפיכם ועוקץ מדבש אם מעצי המערכה עלה עשן, אם לא חשבנו לתרום מן החדש על הישן, ונפשינו יבשה כמחלוקת ישנה חדשן, כעת יאמר לישראל מה פעל, במה היתה החטאת מה עשה מה מעל, האם אין עזרתינו בנו, ואין אתנו יודע עד מה, להכיר מקום המשפט מקום החכמה, האם אין דעתינו מודעת להבחין לדעת איזה מקום בינה, עץ החיים ועץ הדעת הוצדק גבר כי יזהיר מהוכיח מוכיחו בהזהיר לנזהר, הלא ידעו ראמים והר ההר, כי כבוד אלהים ואלה ישראל עומד בהר, שם ישבו כסאות למשפט לתורה ולמשנה, שם מקום למצרף מקום לבחינה, ומאן מעייל תכין טלמוסין למקרב למסאנה דמטרוניתא, המבלעדי אלהים עלינו בתחלה, הממנו יצאו הדברים ראשונה, לעורר מגורי ארץ השרים והסגנים, לאמר שמעו זאת הכהנים, זרע האיתנים, לולא כי ראינו ענן קשור על ההרים, אחד אחוז במעלות חכם הרזים, יצא מהר לכרוב, מדלג משקמה לכרוב, דבר ויקרא ארץ שמעו עמים ודעי עדה, כי יש שרש פורה ראש ולענה, פורש מצודה על הר וצודה שועלים מחבלים חכמת התורה והורסים, כקדוח אש המסים, ירא המצוה ישולם, על דבר זה הרעיש את העולם, קרא את הקריאה לפני הרב מורה צדק מאור הגולה, אוזן אנשים גלה, לאמר סובו הקיפוה, ספרו מגדליה, הפקידו שומרים על חומותיה, תצא אש ותאכל כל משליך אבן אליה, אחר עמדנו על הדברים המרעידים פעם ושתים, אמרו נצא במגלת ספר על עיר קדש רכב אלהים רבותים, הלא בלקחנו מידם קרנים, אז יכנע לבב שנואי נפש שומרי התורה נושאים אותה על כפים, הגשנו אליכם זבחים ומנחה, שמן המור שמן המשחה, תוציא למעלה אל מקום תהלה, כי יש אבן גדולה בלשכת הגזדית, היודעים להעביר רוח חזית, עמכם רוח האדם העולה, היודעת לחבש הנשברת והחולה, אמרנו שם אתכם שבט מושלים נועם וחובלים, ליסר פורצי הגדרים, המתקדשים והמטהרים אל הערים, בדעותיכם הזרים, גם בעצה שלחנו אם טוב בעיני הסרנים, לעשות סיג וגדר אבנים, אל נערי ישראל והבנים, לבלתי אחוז בקירי בתי חומת היונים, עד עמדם עלפ רקם לאורים ותומים והגיעו לכלל שנים, ואתם תהיו ראשונים, ודרך הנה פניכם גם אנחנו נכונים, להיות אחרי הסמכתכם אחרונים, ומי זה אמר בקטניכם יד להרים, אף כי משול בשרים, חלילה לנו מחשוד בכשרים, והוכח בדברים, ולהקל ראש נגד בנן של קדושים, החרש והמסגר מודיעים לחדשים, והכל בפניהם כחדשים, עשו להם אפריון בשני תמרים, תחתון ועליון, משיגי האמת בארקא וארעא, ונהירין להם שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא, ומדעתינו אם נקראת המגלה, רצוננו לפני כבודכם מגולה, כמו שהזקנים בחצי גורן עגולה, העולה על רוחכם תריחו ומקריבה, אז תאמרו עוד שובו צדקי בה, זרע קודש מצבת התורה והמצוה, לפניכם שערי צדק ופתח תקוה, ועמכם בדבר המשפט עצה, לחקור ולדרוש האפשר המחוייב והנמנע, ומה שאין בו אפילו מצות פרוש, ואתם הרבים משפט אמת שפטו בשעריכם, האמת והשלום אהבו הננו אחריכם, ולשלום אין קץ לנשיאי ישראל החכימין איש על דגלו, לשם שבו וסגולת עמו, יעשה שלום לכם עושה שלום במרומיו, יגדל כבודכם מעל לגבול ישראל, יעמוד זרעכם ושמכם, כנפשכם וכנפש שומרי משמרת משמרתכם, סרים אל משמעתכם, מעתה ועד עולם, באים על החותמת במטה ופתילים,
2
ג׳שאלתיאל ן' שמואל בר שאלתיאל.
3
ד׳יעקב בר חסדאי ז"ל.
4
ה׳יעקב בר שאלתיאל ז"ל.
5