מנחת קנאות, מכתבים נ״וMinchat Kenaot, Correspondence 56
א׳אחרי כן הוגד לי כי הנכבד הנשיא מנרבו"נה, שלח כתבים הנה בעיר לבלבל מחשבתינו ולהתנגד עלינו, ולא האמנתי לדברים האלה, ושלחתי כתב זה, וזה טופסו:
1
ב׳במה יתרצה ויצא דבר ה' יקר להוציא לצורף כלי? כי אם בזאת, בהיות כונת הפועל רצויה, ועוד ידו נטויה, לקדושים אשר בארץ כמוני היום, מאז באתי לדבר אליך השר בחיר ה', הייתי עמך בעצה, אחזתני ביד ימיני בבית הנכבד אחינו ר' משולם ישבנו יחד, ידענו בינינו מה טוב חזקתני להשיב אל הרב כפי יכלתי, ולהיות מדקדק ובודק בכבודו עד מקום שידי מגעת, זאת לא זאת כי נדרת שם נדר להגיע כתבך אל הרב למלאות את דברי, וכן היה ראוי לאיש כמוך נשיא אלהים לחזק יד כל כושל ולהתחזק בעד עמינו, ובעד ספרי אלהינו, ועתה תמה אני והוספתי להפלא, לא אאמין כי יסופר כי הגיע הנה הכתב השלוח מאתך, לעכור שאר בשר שהוא בבל יבא, ולא יאות לאיש נכבד שר וגדול כמוך לעשות פשע, אף כי המלאכה מלאכת שמים ולא נתכונתי בה להתגדשר, ועתה אם ירצה ה' לי ירח מנחה, ואם בני אדם הסיתוך ארורים הם, והנני מתנצל לפני כבודך, כי כל רואי כתבי זה שהתנצלתי לנכבדי קהל פרפייאן, ואל אלהים יודע וישראל הוא ידע, כי לא נתכוונתי להטיח דבר או מלה, נגד יחיד או קהלה, ואם דברתי כנגד משפחה או שבט, יעבירוני תחת השבט, והנני מוכן לקבל דינם, ביו"הכ שחל להיות בחשבונם, אך הסבה אשר העירתני לשלוח ספרים לפני הרב מורינו ר' שלמה יהי אלהים עמו, בשמעי מפי אחד מן החכמים כי הרב התיר לעשות צורת האריה לחולי הכליות, והראה לי תשובת הרב בזה עם תוקף הראיות, ושלחתי כתב ונתגלגלו בו עניני דרשות אשר שמענו מהם בארצינו ישנות עם חדשות, פלוני פתר להאי קרא הכין ופלוני פתר להאי קרא הכין, ואיש לנפשו כלי מות הכין, עד שהגיע הסכלות לאחד מן הדרשנים מדרך השכל תועים, וענה בקול רם כי המאמין עמידת השמש ליהושע אינו אלא טועה, ופתי המאמין לכל דברים הנמנעים, ומענין הקול הנשמע בסיני שמענו דבר סרה, אשר כל השומע צריך קריעה, והמזכירו צריך כפרה, וכאלה שמענו רבות מפורצי הגדרים מפילי החומה, כמעט הפשיטו כל פשטי התורה והציגוה ערומה, ולא ידעתי שמות הדרשנים ומי אביהם, ואנה הם? וע"ז עוררתי הרב להיות ידו נטויה עם ידי חכמי הארץ הלזו, ולהיות יחד לאגודה אחת לעשות גדר כללי בלתי ישיגנו חנית וכידון וחרב חדה, ובזה ייטיב ה' לנו וירחיב את גבולנו בלי מדה, ועתה אם לא טובה העצה בעיניך, הודיענו נא את דרכיך, ומימי העזובה דא, ואתה שלום כנפשך וכנפש נאמנך,
2
ג׳אבא מרי בר יוסף.
3