מנחת קנאות, מכתבים ס״וMinchat Kenaot, Correspondence 66
א׳אח"כ בא אלי כתב מאת הרב הגדול ר' שלמה, להעיר אותי ולזרז על הענין אשר אנחנו עסוקים וזה טופסו:
1
ב׳לא לבי הלך ולא רפו ידי. ואם תחנה מחנה עלי בקנאתי אני כארי ידי ורגלי, ולא נותרתי רק אני לבדי, ויורו המורים חצים לצידי, על משמרתי אנכי נצב, לא אחוש על קשת רמיה ללהב ולנצב, כי היום פגעתי את שש ועושה צדק, לפעלם יתנו בדק, חבלי נביאים באים באות נפשם, וה' בראשם לשים נפשות ענושים אשם, המה הגבורים קרואי מועד אנשי שם, אשר אבותיהם כבר קדשם ה' קדיש ועיר, אשר בכל עיר ועיר, העוד תשיב את רוחם , ולבוא בעזרת ה', והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו, בראותם כי נפרץ העם ויעבדו ויפרצו, גם כי אמיץ לבבי אמיץ לבו בגבורים, אדיר מאדירים, אשר שת קציר למו משורש ישי, ראיתיו מוביל לתורה שי, ולעדור בלי לב ולב, ולזרוק מרה במורד ועולב, ידעתי בזכותן, תשב קשתי באיתן, וזכותם תהיה לנו לחומה, כי נצא למלחמה, אך אמנם עד היום משנתי ידי כמשפט אוהבי תורה, לבל אקפוץ בראש כנוטל שררה, לפני אלפי ראש ישראל אשר להם משפט הבכורה, כי הם קודש, ע"כ הסתרתי פני מדי חדש בחדש, ואמנם כראותי כי פרקו קצת אנשים את עולם, וישב הדור דך ונכלם, עתה מקרוב קרבתי עצמי לקרב, ובמצותם אכנס לפנים מן השורה,ולא אשא פני רב, אך בזאת את תכתבו לנו טופס דברי התקנה אשר הסכימו עליה לעשות כן, פן תאמרו לנו היום או מחר, לא שאלנו את פיכם, וכבר רמזתי לך זה, וכן אמרתי מפורש לשוע הגדול הנשיא ר' קלונימוס, אם את הדבר הזה תעשו ותשלחו לנו כתוב בספר ואף בלי חתימה, הנה ידי פשוטות ואזני קשובות, לתת לחפציהם מניות, לא אחוש לקול שחל ונוהם ולוהם נפרד ואריות, וכבר עוררני קצת נכבדי הקהלות על דבר זה, להחלץ חושים כל מזה בן מזה, וידעתי כי יצאו אחריכם ודבריהם עליהם ישפר, בשמעם קול השופר, יתנו לראשי עם ואתה תשא ראש, למעשיך רצויים כבשמים ראש, וישא העם פניו אליך וישם לך שלום, וידעת כי שלום אהלך, כנפשך ונפש נאמן למעלתך ולתורתך.
2
ג׳הכותב שלמה ן' אברהם בן אדרת ז"ל
3
ד׳חתימה, שר תעודה, אלוף ביהודה, החכם הנעלה הגדול, הר"ר אבא מארי בכ"ר משה ז"ל, ממונטיפשליי"ר.
4
ה׳ואתה תצוה ויכתבו לך שם טופסי כל הכתבים, את שלך ראשונים ואחרונים, ואת שלי ואת כל אשר שלחו לי מן קהלות קודש ויחידים, כי קצתם לקחו מאתי ראשון ראשון מסתלק, ועתה אקבצם להראות לקהלות על מה אנחנו יושבים.
5