מנחת קנאות, הצעה א׳Minchat Kenaot, Treatise 1
א׳טרם אתחיל בהעתק הכתבים, אקדים הצעה ואומר: מה שהאריכה התורה בספורים, הן אמת בלי ספק כי לא לחנם הוא, רק ללמד בהם כמה עקרים שהם שרשי התורה ויסודי האמונה, ולא נמצא דבר בטל נכתב ללא צורך, כמ"ש הכתוב: כי לא דבר ריק הוא מכם (דברים לב, מז) ואם יש ספור נעלם ממנו אשר לא נודע טעמו, אם יתנו החכמים לב עליו ימצאוהו, ויוציאו פנינים מקרקע הים, כמו שאמר בירושלמי דפיאה פ"א כי ה' יהיה בכסלך דברים שאתה כסיל בהם, ואמרו עוד, כל דבר שב"ד נותנים נפשם עליו סוף הוא עולה בידם, כמו שנאמר למשה בסיני, כי לא דבר רק הוא מכם, ואם הוא רק, מכם הוא רק, והסבה להיות טעם קצת מצות וקצת ספורים נעלמים מאתנו הוא משום דיתבינן בארעא דחשוכא, ומפני עוצם הגלות ולא מצאנו ידינו ורגלינו לעלות לבית המדרש, ובטלו האשכולות אשר מימיהם אנו שותים כחמרא חייא אפומיהון דרבנן; סוף דבר נשתכחו התורה לולי היעוד הטוב אשר הבטיחנו ה' יתברך, באמרו: כי לא תשכח מפי זרעו.
1
