מנחת קנאות, הצעה י״זMinchat Kenaot, Treatise 17
א׳אע"פ שאנו רואים קצת הרשעים בשלוה וקצת הצדיקים בצער, לא נהרהר ולא נפקפק באמונת ההשגחה ממנו, שהרי העידה התורה, ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, ותרגם אונקלוס ומשלם לשנאוהי טבוון דאינון עבדין קדמוהי בחייהון לאובדיהון, והכוונה מפני שנתחייבו העונש, וכדי לטרדן מחיי העה"ב, נפרע להם בעה"ז המצות הקלות שעשו, כמ"ש רז"ל: אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה (פסחים קיח, א), ואמרו בירושלמי (פאה פ"א) ומשפט ורוב צדקה לא יענה, משהה הקב"ה מתן שכרן של עושי מצות בגוים, וע"ד זה מביא יסורין על הצדיקים ליפרע מהם בע"הז העבירות הקלות שעשו, כדי לזכותן לעולם שכולו טוב וארוך, ועד"ז דרשו רז"ל (ב"ק נ, א) וסביביו נשערה מאוד, מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה, וכן בדוד אומר: דום לה' והתחולל לו, ואמרו בסוף זבחים על מי שמפיל חללים שתוק, והכוונה כולה שלא יפקפק בהשגחה, ולא יהרהר אחר מדת המקום, כי הכל על צד גמול ועונש, ולוקח ונותן במשפט, ואין לפניו ית' לא משוא פנים ולא מקח שוחד ולא עולה ולא שכחה, וארז"ל (ב"ק נ, א) מאן דאמר הקב"ה וותרן יוותרון מעוהי, אלא מאריך אפיה וגבי דיליה, ומי שלא האמין בהשגחה, ה"ז מין וכופר בכל הדברים כולם, ואין לו חלק בה' אלהי ישראל, וע"כ צריכים אנו לישב ולתקוע זה העיקר בלבנו, ולהאמין בהשגחה אמונה שלימה, ולא יבלבל אותנו רוע סדור עם בני אדם, כי הכל במשפט, כמו שהעיד אדון הנביאים, באמרו: אל אמונה ואין עול וגו', אלא שדעתנו קצרה להשיג אופני ההשגחה וההנהגה איך היא, כמו שהעיד שלמה בחכמתו: ומי יבא אחרי המלך, ואמר: ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ, ומה טוב ויפה מה שפירש בו ן' גינא"ח: בני הזהר עשות, כמו מעשות, ע"ד השמרו לכם עלות בהר, כמו מעלות בהר, והכוונה שלא ירבה בחקירה ויחבר ספרים בדבר שאין לו קץ, והם הדברים אשר לא יוכל השכל האנושי להגיע עד תכליתם, ויש לי להביא ראיה ע"ז הפי', כי שלמה בא להזהיר ולמנוע מעשות ספרים, ולא להזהיר ולצוות לעשותם, כמ"ש רבים עשות, כמו לעשות, ממ"ש במדרש ויותר מהמה, כל המכניס בביתו יותר מכ"ד ספרים מכניס מהומה בביתו, ולפי דעתי הוציאו זה ממלת "מהמה" מפני שהיה לו לומר מהם, ואמר מהמה, רומז אל מהומה, ומ"ש רז"ל יותר מכ"ד ספרים הכוונה המה ופירושיהם, ובא שלמה להזהיר שלא יכניס האדם עצמו במקום שלא הרשתהו התורה לבא, וזה מה שאמרו רז"ל: במה שהרשית התבונן, ובמקום שהרשתו התורה לבא, כבר בארו אותו חז"ל (בפ' אין דורשין) מקצה השמים ועד קצה השמים אתה שואל, ואי אתה שואל מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, נמצא שיש לנו לחקור ולדרוש במציאות העולם התחתון כלו ובכל מה שהורכב מן היסודות בכחות המתפשטות בהם מן הגלגלים והכוכבים, ובמציאות העליון עד גבנינות הכוכבים הקיימים אשר הוא העליון מכל הגלגלים המאירים, ולהתבונן בתנועתם ובגודל שעורם, ומתוך כך יבין יכולת ממציאם וחכמתו ית' שאין כמוה, וארז"ל (שבת עה) כל מי שיודע לחשוב בתקופות ומזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר: ואת פועל ה' לא יביטו וגו', וע"ז דרשו רז"ל (שם שם) כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, ואנו צריכים לזאת החכמה, כדי שנוכל לתקן המועדים והחדשים במצות התורה שאמרה כזה ראה וקדש, אבל החקירה על פי המופת אם העולם קדמון או מחודש, והחקירה על ההשגחה איך היא וענין הגמול והעונש מה הוא, זה מן העניינים הנסתרים, ומסודות התורה אשר לא יגיעו לנו אלא בכח הנבואה האמיתית, ודרשו רז"ל (ירושלמי פאה פ"א) על פסוק אורח חיים פן תפלס וגו' טלטל הקדוש ברוך הוא מתן שכרן של עושי מצות כדי שיהיו עושים אותם באמונה.
1