נשמת חיים, המאמר הראשון י״אNishmat Chayyim, First Treatise 11
א׳מגדיל ישועות העולם הבא בארבע הבדלי' עצמיים אשר בינו לבין העולם הזה.
1
ב׳במסכת אבות פרק ד' רבי יעקב בהראותו את מעלת חיי העה"ב ושאין יתרון לו לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש בערך הכבוד והשמח' והעונג אשר ישיג בעולם ההוא שכלו טוב וארוך אמר יפה שעה אחת של קורת רוח בעה"ב מכל חיי העה"ז וכאשר דרשתי וחקרתי היטב בדברי הנביאים גזרתי שיתרון זה על זה כיתרון האור מן החשך ושבארבע בחינות הם נבדלים בהבדל גמור ושעל כן יתואר התענוג הנפלא ההוא בד' תוארים והם נועם ה' שובע שמחות אור החיים וטוב ה'. ואומר שכל האושר האנושי תלוי בראות פני השכינה ופניו הם השכליים הנבדלים או הספירו' הנאצלות מעצמותו של הקב"ה וכן תרגם אנקלוס לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי ודקדמי לא יתחזון שהם השכלים הנבדלים אשר לפניו ית'. או כפי המקובלים הספירות הנאצלות מהשי"ת שהם פניו ומתאחדים בו. ומדקאמר לא יראני האדם וחי אמרו חז"ל (ילקוט תהלים צח ע"א) בחייהם אינן רואי' אבל במיתתן רואים. ואל תטעה בחשבך שאחר המיתה יוכל האדם להשיג ולמצוא אמיתת הבורא יתעלה כי כבר אמרו במדרש ר"ע אומר אף חיות הנושאות אינן רואות את הכבוד. אמר רבי שמעון בן יוחאי אף מלאכי השרת שחייהם חיי עולם אינם רואים את הכבוד. והאמת אתם כי כבר גזרו וקיימו כל החכמים האלהיים שלא יש בכל ברואי מעלה ומטה מי שיוכל לעלות למעלה הזאת ולהשיג את עצמות הבורא ועצם אמיתתו כי כבוד אלהים הסתר דבר אבל מה שכינה התורה בשם פנים הם הספירות העליונות והם הנקראים בכל מקום פני שכינה ולכן תמצא שר' עקיבא ור' שמעון בן יוחאי לא עשו מן הנמנעות אלא לראות את הכבוד. ולכן המשורר במזמור י"א אמר כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו ואומר אך ישרים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. ובמזמור מ"ב צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבא ואראה פני אלהים ולירמיה נאמר (ירמיה טויט) אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד. והתענוג הזה תאר דוד המלך בשם נועם באומרו (תהלים כז ד) שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' כי אם הצורות היפות בזה העולם משמחים את הלב מה היה השמחה והעונג אשר ישיג האדם בחזות את נועם ה' ביצירות הנכבדות האלו. וזהו היתרון הראשון ואשר הבטיח הקב"ה ליהושע בן יהוצדק באמור לו (זכריה ג ו) אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וכו' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה:
2
ג׳השני הוא שחיי העה"ז הם חיי צער ויגון ואין בו שמחה שלמה כי השמחה והעצבון אחי' סמוכי' זה לזה כסמיכות היום והלילה וכן אמר שלמה (משלי יד) גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוג'. ובמקום אחר (קהלת ב ב) לשחוק אמרתי מהולל ופסוק מלא הוא וגילו ברעדה. ולכן צוו חכמים לברך על שנוי יין ברכת הטוב והמטיב שהיא הברכה שתקנו על הרוגי ביתר כדי לעורר הלב לחשוב ברעות ופגעים רעים המתרגשים לבא בעה"ז ויתעצב ולא ישמח יותר מדאי כי אסור לו לאדם שימלא שחוק פיו בעה"ז אבל על העולם הבא נאמר שהשמחה במעונו. ולכן תארו דוד בשם שובע שמחות כמו שאמר במזמור י"ו שובע שמחות את פניך כלומר שמחה שאין אחריה תוג' וכן סיים (תהלים כא ה) נעימות בימינך נצח. וכל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית. ובמקום אחר אמר על עצמו חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים לעולם ועד כלומר הוא שאל ממך שתאריך לו חיים בעה"ז ואתה נתת לו אורך ימים עולם ועד חיי העה"ב הוד והדר תשוה עליו וכו' תחדהו בשמחה את פניך כי שם בעולם הנשמות תהיה השמחה האמיתית. ואל המנוחה ואל הנחלה הזאת רמזו רז"ל בקרא' אל העה"ב עולם שכלו שבת. ובב"ר אמרו עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ג' מאות וי' עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש יש בגימטר' הכי הוו. ופירש המפרש כי השנה היא שס"ה ימים ויש בה בין שבתות וימי' טובי' נ"ה ימים נשארו מהשנה ש"י ימים. ירמזו כי כמו שהשבת הוא רמז לעולם שכלו שבת ומנוחה לחיי עולם כמו ששנינו בתמיד כן יהיו כל ימי האדם שם שבת ומנוחה והם הג' מאות וי' עולמות הנוספות לו מאת ה' מן השמים ממנוחה ותענוג יתרים על כל ימי האדם בהיותו בארץ בין המצרים. היתרון השלישי הוא כי חיי העה"ז הם קצרים עד מאד ויום המות מתחיל מיום הלידה כמו שכתוב (איוב יד א) אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז. וכבר הפליג דוד המלך להראות כי כל מה שאדם נצב בעה"ז הבל הוא. ואמר (תהלים לט ו) הנה טפחות נתת ימי שהיא המדה הפחותה ומעוט' מן המדות. ובמקום אחר (שם קמד ד) אדם להבל דמה ימיו כצל עובר ואמרו חז"ל כצל כותל או כצל אילן לא נאמר אלא כצל עובר כצל צפור הפורח. אמנם חיי העה"ב הם חיים נצחיים אשר לא יכלם המות ולכן נקרא עולם שכלו ארוך. ושם הבטיח' התורה החיים הארוכים באומרה והארכת ימים. ובדוד נאמר (שם צא יו) אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. ואיוב תאר את ההצלחה הזאת באור החיים באומרו (איוב לג כט) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים ור"ל שהש"י פועל רחמנתו ב' וג' פעמים עם האדם וחושב מחשבו' לבלתי ידח ממנו נדח וזה להשיב נפשו מני שחת הגהינם ולאור ולהאריך ימיו באור החיים כי שם זוכה לראות פני שכינתו ובאור פני מלך חיים. היתרון הרביעי היא יתרון החכמה כי בעה"ז החומר העכור מהגוף היגון והחיים הקצרים הם מונעים גדולים להשגת החכמות אבל שם אין שום מונע מהשיג התענוג הנפלא הזה. ותארו דוד בשם טוב ה' באומרו (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ואין טוב אלא תורה כדכתיב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו וכתיב (דברים לב ב) יערוף כמטר לקחי. הוא הטוב הצפון לצדיקי' אשר עוד ילכו מחיל אל חיל ויתענגו נפשם בהשגות נפלאות וחכמות עצומות והוא היין המשומר בענביו מששת ימי בראשית זך בלי שמרים באשר החכמה ההיא נקיה מכל שבוש וטעות ולזה נמשל ליין המשמח לבב אנוש ותחדהו באמת אשר אין לו ספק וגמגום. וכן אמרו במקום אחר עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן וכל אחד וא' מראה אותו באצבע להורות היות ההשגה הזאת כל כך ברורה כאילו היא מוחשת. ואל תשמע לדברי הרלב"ג שגזר בס' מלחמותיו עם ה' שאי אפשר לאדם אחר המות להשיג מושכל חדש וענינים חדשים לא שיערם בחיים אחר שאין שם הכלים והצורות הדמיונות יען הוא נתפתה אחר דברי אריסטו האומר שהנפש לא תשכיל מבלתי הצורות הדמיונות וכבר השיג עליו הרב אלבילדה באומרו כי אף שבעודה בגוף צריכה אל הצורות הדמיונות כדי שתשכיל אחר צאתה מהגוף תוכל להשכיל כענין השכלת המלאכים די מדריהון עם בשרא לא איתוהי. והורה שאריסטו לא דבר מענין הנפש רק כל זמן היותה בגוף כי אז צריכה אל הדמיונות האלו ולא אחר הפרדה ממנו. וזולת זה הרלב"ג עצמו כתב שהנפש אחר המות בעולם הנשמות תוסיף במושכלות שהשיג בחיים יתר שאת והשכלה שלמה. ואם לפי הנחתו לא תשכיל מבלתי הצורות הדמיונות אם כן גם בדרוש עצמו שהשיג בעודו חי איככה יוכל להשיג עוד בו חדשות לא שיערם בחיים אחר שהנפש לא תשיג רק על ידי הכלים האלו. אשר על כן אין ראוי לקבל דבריו כי הוא נתפתה אחר אריסטו ועליו נאמר שדברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת. והנך תראה שהרמב"ם בהלכות חשובה הרמב"ן בשער הגמול והרב ר' חסדאי בספרו אור ה' מאמר ג' כלל ג' וכל חכמי ישראל קיימו שנפש השלם אחר הפרדה מהגוף תשיג השגות חדשות ועל כן התענוג יהי' נפלא ועצום וכמ"ש הרב בעל העקרים הנפש כשתפרד מהגוף אם היתה חכמה ומשכלת הדברים הנבדלים מהחומר והענינים האלהיים על אמתתם תתענג תענוג נפלא בראותה שיסכימו הדעות אשר השכילה עם הענינים האלהיים בעצמ' כך על האופן הזה ראוי לאשר ששם תוסיף במושכלות יתר שאת ויתר עז דאי לא תימא הכי מהו היתרון הזה וההשכלה הזאת אשר הפליגו רז"ל לדבר בעניינה אם לא תהיה תוספתה מרובה על העיקר וכהנה וכהנה כפלים לתושיה. וזהו מה שרצו רז"ל באומרם תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעה"ז ולא בעה"ב כלומר מהשגה להשגה גדולה ממנה ילכו למסעיהם ולא ינוחו לעולם במה שישיגו כי יתרבה עליהם חשק הלמוד וההשכלה. ומה מאד נמלצו לחכי דברי המשורר האלהי באומרו במזמור ל"ו מה יקר חסדך וכו' ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם כי עמך מקור חיים באורך נראה אור באשר שם כלל התוארים והיתרונו' האלו ארבעתם כי ראיית פני השכינה כנה בשם דשן ביתו כי שם עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו וכן כתוב שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכ'. ועל השמחה במעונו אמר ונחל עדניך תשקם כענין שנאמר על מי מנוחות ינהלני. ועל החיים הנצחיי' אמר כי עמך מקור חיים כי כשם שהמקור לא יפסוק כמו שפוסקים המים המכונסים כן חיי העה"ב בלי הפסק והם חיים שאין אחריהם מיתה. ועל השגת החכמות והסודות הנעלמים מעיני כל חי אמר באורך יראה אור כמו שנאמר (משלי ו כג) חכמת אדם תאיר פניו וכו'. וכל זה לעניות דעתי רמזו חכמינו ז"ל במאמר קטן הכמות ורב האיכות באמרם. העה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבים ועטרותיה' בראשיה' ונהנים מזיו השכינה. כי באומרם שאין שם אכילה ושתיה רמזו שלא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' באשר שם אין צורך המזון להחליף מה שנתך מהלחות השרשי ולהאריך ימים כי הנפש היא צורה נבדלת מחומר ומזונה היא השגת הבורא. ובאשר ניזונית מהמזון האלהי (תהלים כב כ) יאכלו ענוים וישבעו יהללו את ה' דורשיו ויחי לבבכם לעד לנצח נצחים. ובאומרם לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות רמזו השמחה העולמית כי אין שם סבות הדאגה והעצבות ורקב עצמות קנאה אלא צדיקים יושבים בצביונם ובקומתם ואין זקנה קופצת עליהם. וכן יושבים בשלוה ואין שטן ואין פגע רע. ועטרותיה' בראשיהם כמלכים דמאן מלכי רבנן. ונהנים מזיו השכינה כי בראות' פני האלהים נהנים מחכמתו העליונה ומשיגים מזיוו ואורו בתכלית ההשגה כל א' וא' לפי מדרגתו וזו היא האכילה הודאית אשר אליה זכו בגוף ונפש אצילי בני ישראל כדכתיב (שמות כד יא) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. ופירש רבי יוחנן אכילה ודאית שנאמר באור פני מלך חיים ד"ל כי האור העליון שהוא חיי הנפש ומזונה הרוחנית שיא האכילה ודאית כי היא נותנת החיים הנצחיים לאוכליה ולא האכילה החומריית מהגוף. ואל ההצלחה הזאת והחכמה המפוארה אשר אליה זוכים הצדיקים בנ"ע כיון דוד המלך ע"ה באומרו (שם כה יב) מי זה האיש ירא את ה' יורנו בדרך יבחר נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ סוד ה' ליראיו ובריתו להודיע'. ר"ל האיש אשר ירצה להיות ירא ה' האל יעזור אותו ויורנו הדרך הטוב' שיבחר לו כי הבא לטהר מסיעיין אותו. ואם יאחז הדרך הישרה נפשו בטוב תלין במותו וזה עיקר השכר ובגללו זרעו שישאר אחריו יירש ארץ כי יברכם האל העושה חסד לאלפים לאוהביו ולשומרי מצותיו. ושם בעולם הנשמו' יגלה ליראיו סודו והסוד הוא החכמה העליונה אשר לה זוכים הצדיקי' ושם כורת ה' ברית עמם וזהו ובריתו להודיעם. וכתב הרד"ק והברית הוא שכורת עם הנשמה להשכילה ולאספה אל כבודו בהפרדה מן הגוף. וכן כשאמר לו הקב"ה למשה הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות רמז לו הפלא העצום מקירון עור פניו אשר בו נתפרסם לעין כל שקודם מיתתו חננו אור השכל כא' מן המלאכים הרוחניים היושבים ראשונה במלכות ודבר אין להם עם אדם. ומדאמר נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ יתבאר שבמיתתו מדבר ויורה שהנפש אחר מיתת הגוף זוכה לטוב שתלין בו והוא הערבות והתענוג העצום אשר אמרנו. וכבר הודיעונו רז"ל שטובת העה"ב אין כח באדם להשיג על בוריה ואין יודע גדלה ויופיה אלא הקב"ה לבדו. וכן אמרו כל הנביאי' כלם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעה"ב עין לא ראתה אלהים זולתך וכו'. ויען שהעיקר הזה מהשארות הנפש ושכרה בעולם הנשמות הוא יסוד האמונה כלה וא' מהג' עקרים אשר מנה הרב בעל עקרים תמצא שתפלתנו כלם מלאות מזכר העה"ב. הלא תראה בתחלת המא' ברכות אני עמל לחיי העה"ב ובתחלת הזמירות אלהי נשמה שנפחת בי טהורה היא וכו' ואתה עתיד ליטל' ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא. אשר שם במלים קצרים הודיעו שהנפש היא נצחית וקיימת בעולם הנשמות עד תחית המתים. עוד אמרו אלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעה"ז והקרן קיימת לו לעה"ב כו'. תנא דבי אליהו כל השונה הלכה ושונה בה מובטח לו שהוא בן העה"ב. אתה הוא בעה"ז ואתה הוא בעה"ב וביוצר שבת אין ערוך לך ה' אלהינו בעה"ז ואין זולתך מלכנו לחיי עה"ב. וכלו תפלת ובא לציון ברוך אלהינו שבראנו לכבודו וכו' ונזכה ונחיה לחיי העה"ב. וזה כלו נאמר בלי ספק על עולם הנשמות הבא אחר המות וזהו מה שראיתי לדבר בענין גן עדן. והמחיה מתים יתן לנו חיים ארוכים טובים ומתוקנים בעולם שכלו מעדנים:
3